אור ברסלב

תורת חיים על בבא מציעא· רבי אברהם חיים שור

דף פז

דף פו

ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר נראה דלכך נקט קרא עובר לסוחר לשון יחיד אע"ג דארבע מאות הוו לאשמעינן הכל אחד מן השקלים היה מתקבל בפני עצמו בכל, מקום שכל כך דקדק עמו שלא רצה לקבל ממנו אפילו שקל אחד פחות המשקל קצת אע"ג דאורח ארעא דאפי' מי שהוא עין רעה כשמקבל סך גדול ד' מאות שקלים אינו מדקדק לקבל ביניהן ארבעה וחמשה שקלים פחותי המשקל עפרן לא רצה לעשות כן מיהו פשטא דהכא נקט עובר לשון יחיד דקאי אשקל:

מלמד שהאשה עיניה צרה באורחין וא"ת איפכא הוא אמר קמח והיא סולת וי"ל דאברהם לא אמר לשרה אלא מהרי שלש סאים סתמא ותו לא והא דנקט קרא קמח סולת משום דשרה היתה שואלת לאברהם אם שלש סאים קמח קאמר והשיב לה סולת קאמינא ש"מ דאשה עיניה צרה באורחין כיון דלא נטלה סולת מעצמה:

צריכא וי"ו כי מורדיא דלברות לאו וי"ו גדולה כי מורדיא דלברות קאמר דמה לי וי"ו גדולה מה לי קטנה אלא ה"ק כשם שהסכינה העוברת בנהר לברות צריכא מורדיא להרחיקה מן האבנים והמכשולו' שלא תדבק בספינה באותן אבנים ומכשולות כך תיבת קיטני' צריכא נמי וי"ו כדי להפרידה ולהרחיק מתיבת פת דלא לישתמע פת של קטנית דכיון דפשיטא דר' יוחנן בן מתיא אמר פת וקטנית כמ"ש התוספות לכך תיבת קיטנית צריכה וי"ו שלא תדבק לתיבת פת ויהיה משמעותו פת של קטנית:

אימא דבר חרמש אכול דלאו בר חרמש לא תיכול תימה אמאי לא נילף מחרמש והא ליכא שום פירכא והתוספות כתבו דאי לאו קמה לא הוה ילפינן מחרמש משום דהוה שני כתובים הבאין כאחד וקשה דהא ע"כ כרם להלכותיו אתיא דאי לאו הכי למה ליה למיכתב כולי קרא ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן אי לאו משום הלכותיו ותו דא"כ תקשה הניחא למ"ד שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין אלא למ"ד מלמדין מאי איכא למימר כדפריך בעלמא ושמא יש לומר דס"ל לרבי יצחק דלא גמרינן להו מהדדי כלל משום דפועל אוכל חידוש הוא דשרי רחמנא איסור גזל שאוכל משל חבירו כמ"ש התוספות ומחידוש לא ילפינן והיינו דקאמר אלא אמר רבי יצחק משמע דהדר ביה אע"ג דאיהו נמי דריש קרא דוחרמש משום דהדר ביה ממאי דבעי למימר מעיקרא דגמרינן להו מכרם וקמה:

אמר רבא להלכותיו כתבו התוספות תימה דמכל מקום למה נכתב כרם דהוה ליה למכתב כי תבא בשל רעך דהא קמה קמה דכתיב תרי זימני דרשינן תרוייהו והיינו משום דהוה ליה למכתב כי תבא בשל רעך דבריהם תמוהים דלא קשה מידי דגבי קמה לאו משום דהוה ליה למיכתב בשל רעך דריש דלאו אורחיה דקרא למכתב בשל אלא משום דהוה ליה למיכתב כי תבא בשדה רעך דריש דהכי אורחיה דקרא למכתב שדה גבי תבואה כמו עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה ובכל מקום שהכתוב רוצה להזכיר ארץ דגן ותירוש גבי הדדי אורחיה למיכתב שדה וכרם כמ"ש שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ותתן לנו נחלת שדה וכרם ואם כן הכא נמי גבי פועל כיון דברישא כתיב כי תבא בכרם רעך הוה ליה למיכתב בסיפא כי תבא בשדה רעך מדשינה הכתוב לשונו וכתב קמה דרשינן מיניה לרבות כל בעלי קמה אבל גבי כרם כיון דאורחא דקרא הוא למיכתב כרם לא דרשינן מיניה מידי:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה