אור ברסלב

תורת חיים על בבא מציעא· רבי אברהם חיים שור

דף עט

דף עח

אלו בעית למיתי עד הכא לאו אגרא בעית למיתב צריך לומר כמו שכתבו התוספות דהא דקאמר לעול' דלא שכיח לאוגורי היינו לפי אותן דמים ששכ' מזה אבל בטפי פורת' ימצא לשכור והנה נהנה וכו' אבל אם אינו מוצא לשכור בטפי פורתא אלא צריך ליתן מחצי דרך שלפניו כמו שרצה ליתן לזה מכל הדרך אינו נותן לזה כלום כיון שלא נהנה במה שבא עד כאן אי נמי אפי' אינו מוצא לשכור בטפי פורתא אלא צריך ליתן מחצי דרך זה כמו שרצה ליתן לזה מכל הדרך ואיירי שיוכל למכור סחורתו במקום שמת החמור וירויח בה לכך יתן חצי שכרו אע"ג שאם לא מת החמור והיה מוליך סחורתו עד מקום שרצה ללכת היה מרויח יותר אין זה אלא תרעומת והטור סי' ש"י כתב והא דאמרינן שנותן לו שכרו על שהוליכו עד כאן דוקא כשמוצא לשכור במקום שמת זה או אפילו אינו מוצא לשכור אבל יכול למכור סחורתו במעט ריוח וכן כתב בהגהת שלחן ערוך שם מדכתב סתמא ולא כתב בהדיא דוקא כשמוצא לשכור במקום שמת זה בטפי פורתא משמע לכאורה דלא בעיא רק שמוצא לשכור אפי' צריך ליתן הרבה ואי אפשר לומר כן דאם צריך ליתן מחצי דרך כמו שרצה ליתן מכל הדרך אמאי ישלם כלום הא לא נהנה מה שבא לכאן ועוד דאם כן מה שכתב הטור או אפי' אינו מוצא לשכור אבל יכול למכור סחורתו כו' באינו מוצא לשכור כלל איירי וזה לא יתכן דהא דמשני ש"ס לעולם דלא שכיחי לאוגורי כו' ע"כ במוצא לשכור איירי אלא דאינו מוצא לשכור בטפי פורת' אלא בהרבה דאי אינו מוצא לשכור כלל מאי פריך בסמוך ואי יש בדמיה לשכור ישכור הא איירי דלא משכח לאוגורי כלל וכן משמע מדלא קאמר ואי דלא מצי לאוגורי וקאמר אי דלא שכיח לאוגורי משמע דמצי לאוגורי אלא דלא שכיח לאוגורי וצריך ליתן יותר מכפי מה שנתן לזה מיהו קשה על מה שכתבו התוס' דאיירי כגון שיוכל למכור סחורתו במקום שמת והא רב קאמר השוכר את החמור לרכוב עליה משמע דלרכיבה בעי ואין בידו שום סחורה ויש ספרים דלא גרסינן לרכוב עליה אלא גרסינן השוכר את החמור ומתה לו כמ"ש הרב המגיד בפ"ה מהלכות שכירות:

אי משום הא לא קשיא נקט לא קשיא ולא קאמר אי משום הא לא איריא משום דהשתא דדייקינן מברייתא דלא מכלינן קרנא מדלא מצלחינן ליה לציבא א"כ לכאורה קשיא אדשמואל דאמר מכלינן קרנא לכך קאמר אי משום הא לא קשיא ובריש המפקיד גבי הא דקאמר דיקא נמי דקתני וכו' כתבו התוספות נמי ואם תאמר תקשי לרב וכו':

הכי גריס רב אלפס ז"ל דפרקה וטועניה בגויה פי' דמפרש הספינה וטוענה נשאר בגויה דהיינו שמוכר סחורה שבספינה לאחר כדפי' ר"ח ז"ל:

שמע מינה ביניתא אחרסה תקלה מדקתני אפילו מעוברת דייק דמשמע שהמעוברת כבידה מן הריקנית כדפירש"י ז"ל ואע"ג דפשוט הוא דמעוברת כבידה מן הריקנית מ"מ אשמעינן דאיכא קפידא בדבר ולא אמרינן כיון דחד גופא וירך אמו הוא והחי נושא קצת את עצמו אינה כבידה מחמת העובר אלא קצת ואין לדקדק בזה קמשמע לן שהיא כבידה הרבה ואכרסה תקלה ולפי כרסה היא מכורה ויש להקפיד בדבר דמדקני אפילו מעוברת ואי לאו דאיכא קפידא פשיטא ועוד דקתני לה דומיא דגדולה ומניקה ובהנך ודאי איכא קפידא דהפרשה גדול יש בין קטנה לגדולה ובין מניקה לאינה מניקה והתוספות כתבו דדייק מדקתני ברישא בין גדולה ובין קטנה ובכלל זה נמי יש במשמע בין גסה ובין דקה ולמאי איצטריך למיתני אפי' מעוברת דהיינו נמי גסה וכו' ותימה דאיצטריך למיתני אפי' מעוברת לאשמעינן אע"ג דאיכא תלת' לריעותא שהיא גדולה והיא מעוברת והיא מניקה אפי' הכי מרכיב עליה ותדע דלהכי לא קתני באיש בין קטן בין גדול וקתני לה באשה אלא משום דאתי לאשמעינן דאפי' אית בה תלתא לריעותא אפילו הכי מרכיב עליה וממילא שמעינן מינה דהוא הדין באיש בין קטן גדול דמאי שנא איש מאי שנא אשה ורבינו תם ז"ל פירש דדייק שהעובר מכביד כשהוא במעי אמו יותר מאלו היה חוצה לה ותימה דהא הך מילתא לא שמעינן לה מגופא דברייתא דהא איכא למימר דברייתא לא זו אף זו קתני אלא מקושיא דרב פפא שמעינן הכי לגירסת ר"ת ז"ל וזה אינו מן הסוגיא לומר דאביי דייק מילתא מקושיא דרב פפא:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה