אור ברסלב

תורת חיים על בבא מציעא· רבי אברהם חיים שור

דף סז

דף סו

אמר רבא הוה יתיבנא קמיה דרב נחמן וכולי כתבו התוס' דרבא הוה סבר דטעמא דרב נחמן משום דמחילה בטעות הוי מחילה ולפי סברת רבא היה משיבו מאיילונית וזה נראה דוחק ובהגהת אשירי מפרש הסוגיא בענין אחר:

הכא נמי לא קץ ליה פירש"י ז"ל ופליג אדרב נחמן דאמר לעיל הדרא ארעא והדר פירי וצ"ל דהדרי פירי דרב נחמן היינו אפילו אותן שאכל תוך ג' שנים וטעמא כיון דמעיקרא בהלואה אתיא לידי כרבית קצוצה דמיא כדפירש"י לעיל אבל לפירוש הרא"ש ז"ל שכתב דהדרי פירי דרב נחמן היינו אותן שאכל לאחר ג' שנים וטעמא משום דהוי מחילה בטעות כיון שלא אכלן בתורת רבית אלא משום דהוה סבר שאינו יכול לפדותם עוד אבל אותן שאכל תוך ג' שנים כיון שאכלן בתורת רבית לא הוי מחילה בטעות ומשום רבית א"צ להחזיר דלא הוי אלא אבק רבית א"כ איכא למימר דלא פליגי דהא דרבה איירי בפירות שאכל תוך ג' שנים:

וחשיב ואפיק פירי נקט וחשיב לומר דחשיב אם הפירות שאכל הן יותר משיעור זוזי דיהיב ואפיק מניה המותר דדוקא לענין רבית מחלק בסמוך בין אכיל שיעור זוזי לבין אכיל טפי מנייהו דכיון דאבק רבית הוא לא מפקינן מיניה אם אכל טפי אבל רבינא דאפיק פירי משום דהוי מחילה בטעות כמ"ש התו' לכך צריך להחזיר גם המותר דכיון דטעות הוה גזל גמור הוא חייב להשיב:

הכי גרסינן בכל הספרים ובדיתמי אכל שעור זוזי מסלקין ליה אכל טפי מפקינן מיניה ופירש"י ז"ל לפי שבבית דין שבעיר אביהן של יתומים וכו' וקשה דאם כן מאי איצטריך תו למימר ומחשבינן משטרא לשטרא השתא זוזי מפקינן מיניה כל שכן דמחשבינן משטרא לשטרא ורב אלפס ז"ל גריס ובדיתמי אכל שיעור זוזי מסלקינן ליה אכל טפי לא מפקינן מיניה ומחשבינן וכו' וכ"כ הרמב"ם הרמב"ם ז"ל דביתמי נמי אכל טפי לא מפקינן מניה:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה