אור ברסלב

תורת חיים על בבא מציעא· רבי אברהם חיים שור

דף נח

דף נז

רבי יוחנן אמר הא מני רבי שמעון היא תימא מאי קסלקא דעתך דרבי יוחנן וכי לא ידע דאיכא לאקשויי משנתרמת התרומה דאינו חייב באחריותן מאי איכא למימר דהא קתני נשבעין לגזברין ויש לומר דבירושלמי דשקלים פריך למאן דאמר רבי שמעון היא גזברין מאי עבידתייהו ומשני נשבעין לבני העיר במעמד גזברין כי היכי דלא נחשדינהו אי נמי דלא נשוו להו פושעי' שאפי' קבלו עליהן בני העיר לשלמן אין הקדש יוצא בלא שבועה:

בה' וכחש בעמיתו וכחש דהוה מצי למיכתב נפש כי תחטא ומעלה מעל וכחש בפקדון וגומר בה' ובעמיתו למה לי לכך דרשינן בה' וכחש בעמיתו וכחש:

עד כדי דמיהן נראה דלא קאי אלא בהמה ומרגלית אבל ספר תורה הא אמר בהדיא דאין קץ לדמיה ועוד דטעמא דעד כדי דמיהן נראה משום דכיון שאדם רוצה לזווגן דומה בעיניו כאלו קונה עתה בדמים הללו שני השוורים או שתי המרגליות כיון דשור אחד לבדו לאו כלום הוא לחרישה וכן מרגלית אחת וטעמא דזיווג לא שייך בספר תורה:

אף המוכר סוס וסייף לעיל כתבו התוספות דהא דתנן הקרקעות אין להן אונאה עד פלגא קאמר ומייתי ראיה מדנקט רבי יהודה אף המוכר וקשה דאם כן אמאי נקט רבי יהודה בן בתירא לישנא דא' דהנך ודאי אין להן אונאה כלל קאמר כיון דטעמא משום חיי נפש וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו:

אם היה גר ובא ללמוד תורה קמיית' נמי הוה מצי למינק' בגר שלא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים ולא יאמר לו זכור מעשי. אבותיך אלא דרבות' נקט דלא מיבעיא גר דלא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים כיון דמעיקרא עכו"ם גמור הוה אית ליה זילותא רבה אם אומר לו כן אלא אפילו לבעל תשובה דלית ליה זילותא כולי האי דמעיקרא נמי ישראל מיהא הוה אפי' הכי לא יאמר לו כן ולא מיבעיא לגר עצמו שלא יאמר לו זכו' מעשה אבותיך כיון דאביו עכו"ם הוה אית ליה זילותא טפי אלא אפילו לבן גרים דאביו גר הוה אלא דאבי אביו או אבי אבי אביו עכו"ם הוה דלית ליה זילותא כולי האי אפי' הכי לא יאמר לו כן. ואם תאמר מתניתין דמייתי ראיה לבן גרים מקרא דוגר לא תונה מנא ליה דלמא גר דוקא קאמר קרא דאית ליה זילותא טפי ונראה דאכולה מתניתין קאי ולא מייתי ראיה אלא אהא דקתני רישא דיש אונאה בדברי' דקרא דוגר לא תונה משמע דבאונאת דברים מיירי ולא בממון מדכתיב בתריה ולא תלחצנו דאיירי בממון וכן משמע לקמן בסו' שמעתין:

כל היורדין עולין כתבו התוספות שעולין מיד ואין אור של גיהנם שולט בהן וא"ת אם כן למה יורדין וי"ל לטבול הנשמה ולטהרה מחלודת העונות שכל חטא עושה חלודה וכתם בנשמה ואינה יכולה, לשוב למקומה עד שתתלבן תחילה בגיהנם כמ"ש הזוהר פרש' ויקהל מההוא זומא דחיות אתעביד נהר דינור ונשמעתין אסתתין בההוא נהרא וסלקין לקורבנא ולא מתוקדן אלא אסתחיין ת"ח מסלמנדרא דעבדין מיניה לבושא ומגו דאיהו מנורא לא אסתחייה ההוא לבושא אלא בנורא אשה אכיל זוהמא דכיה ואסתחי הכי נמי נשמתא דנור דאתנטלת מגו כורסייא קדישא דכתיב ביה כרסייה שביבין דנור בזמנא דבעיא נאסתחיי' מההוא זוהמא דבה אתעבר בנור' ואסתחייא ונורא אכלה כל ההיא זוהמא די בנשמת' ונשמתא אתלבנת ואי תימא אי הכי עונשא לית ליה לנשמתא בהאי תא חזי וי לנשמתא וכו' ובפרק עושין פסין מפורש באריכות:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה