אור ברסלב

תורת חיים על בבא מציעא· רבי אברהם חיים שור

דף נד

דף נג

מכלל דפליגי אפילו בשבת וכיון דאפילו בשבת פליגי קא סלקא דעתך דאין סברא לאוקמי פלוגתייהו בחוששין לפשיעותא דמשום עונג שבת ליכא למיחש לפשיעה:

מכלל דפליג אפילו במעשר פירש בהך ברייתא גופא דאיירי בין בהקדש בין במעשר אבל אין לפרש מכלל דפליגי אפילו במעשר היינו בברייתא דלעיל דא"כ אמאי קאמר סתמא נראין דברי חכמים במעשר הא אמר לעיל דסבר ליה כוותיה דרבי יהושע בחדא ופליג עליה בחדא כיון דפליגי בין בשבת בין בחול אלא ודאי בהך ברייתא קאמר ובחול איירי ותימה לספרים דגרסי' נתן לו משמע דבהקדש לחודא איירי דבמעשר לא שייך למיתני נתן לו:

מכלל דפליג אפילו בהקדש תימה לישני דהכי קאמר נראין דברי ר' אליעזר לרבי יהושע בהקדש שאף רבי יהושע לא פליג אלא במעשר דבהכי משני בפרק קמא דחולין והתוספות כתבו דאי גרסינן הכא תרי זימנין נראין ונראין אתי שפיר ודוחק להגיה. גם מה שכתבו דלספרים דגרסינן נתן לו מוכח בהדיא דמיירי בהקדש קשה קצת דא"כ מאי איצטריך למידק מדקאמר נראין דברי חכמים במעשר מכלל דפליגי אפילו בהקדש תיפוק ליה דמוכח בהדיא דמיירי בהקדש. ולפי מה שפירשתי הסוגיא בפרק קמא דחולין הקושיא מעיקרא ליתא דהא דקאמר התם שאף ר' חנינ' בנו של ר' יוסי הגלילי לא נחלק עליו אלא באשפה שבבית לאו כדפירש"י ז"ל שם דהא דקאמר רבי ודברי ר' חנינא בנו של רבי יוסי הגלילי שמצאן בבית הכי קאמר שאף רבי חנינא המתיר אינו אלא כשמצאן באשפה שבבית דכיון דפשטא דברייתא לא משמע כן א"כ מנא ליה לרב נחמן בר יצחק דהתם למימר הכי לוקמא דפליגי ברוב מצוין אצל שחיטה אי מומחין הן אי לאו ויפרש ברייתא כפשוטה כדבעי התם למימר מעיקרא וכי בשביל דאתו לדחות הבעיא יוציא ברייתא מידי פשוטה ועוד דא"כ מאי איצטריך רב נחמן בר יצחק למימר התם דבבית כולי עלמא לא פליגי דשרי והא שפיר מצי לאוקמי פלוגתייהו בין בבית בלא אשפה בין באשפה שבבית אלא באשפה שבשוק כ"ע ל"פ דאסור וקאמר ר' דנראין דברי רבי יהודה לרבי חנינא באשפה שבשוק. לכך נראה דלמסקנא דהתם אינו מוציא ברייתא מידי פשוטה כלל אלא מפרש לה דה"ק נראין דברי רבי יהודה אפילו לרבי חנינא באשפה שבשוק כדאמר רב נחמן בר יצחק התם דבאשפה שבשוק כולי עלמא ל"פ דאסור ונראין דברי רבי חנינא אפילו לר"י בבית כדאמר נמי רב נחמן בר יצחק התם דבבית כולי עלמא לא פליגי דשרי ולא נחלקו אלא באשפה שבבית והא דקאמר ש"ס התם שאף ר' חנינא בנו של ר' יוסי הגלילי לא נחלק עליו כו' לאו לפרושי סיפא דהתם דקתני ודברי רבי חנינא וכו' קאתי אלא כולה פירושא דרישא הוא ולא איצטריך ש"ס לפרש נמי נראין דסיפא דמפירושא דרישא שמעינן לה וחדא מנייהו נקט. והשתא ניחא הכא דלא שייך לשנויי הכי דליכא למימר דנראין דברי רבי אליעזר לרבי יהושע בהקדש קאמר דלא פליגי בהקדש ונראין דברי רבי יהושע לרבי אליעזר קאמר דלא פליגי במעשר דאם כן במאי פליגי:

גבי גזל כתיב וחמשיתיו יוסף עליו תימ' והא איצטריך קרא למלתא אחריתי דרבא גופיה קאמר בפרק מרובה שאם נשבע וחזר ונשבע הרבה פעמים והודה משלם חומש על כל אחת ואחת שנאמר וחמשיתיו יוסף עליו התורה ריבתה חמשיות הרבה לקרן אחת ובמסכת שבועות נמי תנן השביע עליו חמשה פעמים וכו' חייב על כל אחת ואחת ואפשר דלהכי נקט מספר חמשה דוחמשיותיו היינו חמשה חומשין שיש בקרן יוסף עליו כשהשביעו עליו חמשה פעמים וצריך לומר דדרשינן מיניה תרתי ונראה דלהכי מייתי נמי מתניתין דנתן לו את הקרן דלכאורה הוי כיהודה ועוד לקרא אלא משום דמקרא לחודא לאו ראיה דאיכא לאוקמי למילתא אחריתי כדפי':

גבי תרומה כתיב איש כי יאכל קדש פירש"י ז"ל גבי תרומה כתיב חמשיתו דלא משמע אלא חד חומש ואפילו הכי תנן בה חומשא דחומשא וקשה דכיון דלא מייתי ראיה מהך קרא אלא אדרבא קרא משמע דלא משלם אלא חד חומש אם כן לא הוה ליה לאתויי קרא כלל אלא מתניתין לחודא ועוד מדנקט גבי תרומה כתיב ותנן כדנקט גבי גזל משמע דגבי תרומה נמי קאמר דכתיבא ותנינא ועוד דקאמר בסמוך גבי תרומה כתיב ויסף גבי קדש נמי הא כתיב ויסף מדפשיט ליה דבתרומה איכא כתיבא משמע דמעיקרא מייתי דגבי תרומה איכא כתיבא. ועוד קשה דבסמוך דקאמר ולא איבעיא מיבעיא לן משמע דמילתא אחריתי קאמר דלא כתיבא ולא תנינא וגם לא מיבעיא לן וזה אינו דהא דלא מיבעיא לן היינו משום דלא כתיבא ולא תנינא ועוד כיון דבגזל ובתרומה פשיטא ליה לרבא אמאי לא קאמר פשיטא גבי גזל דכתיב וחמשיתיו וכו' דהכי אורחא דש"ס לכך נראה דהכי פירוש גבי גזל איכא כתיבא וחמשיתיו יוסף עליו ואיכא תנינא נתן לו את הקרן גבי תרומה איכא כתיבא ויסף חמשיתו עליו מדלא כתיב יסף כמו גבי גזל ואיכא תנינא האוכל תרומה בשוגג גבי מעשר ליכא לא כתיבא ולא תנינא הלכך בהני תלתא לא איבעיא מיבעיא לן דבגזל ותרומה לא מיבעיא לן דמוסיף חומש על חומש ובמעשר לא מיבעיא לן דאינו מוסיף וגרסינן לא איבעי' בלא וי"ו אלא גב' הקדש דכתיב ואם המקדיש יגאל את בתו ויסף חמשית ואיכא למימר דכתיבא הוא מדלא כתיב יסף ותנינא ליכא דחומש' דחומשא לא תנן מאי מי הוה ויסף דהקדש כתיבא דומיא דויסף דתרומה דהתם על כרחך כתיבא הוא דאי לאו הכי מנא ליה לתנא דמשלם חומשא דחומשא או לא מי אמרינן גבי תרומה כתיב ויסף וממשמעותא ילפינן ליה דמשמע שתי תוספות הכי נמי כתיב ויסף או דלמא שאני תרומה דאי שקלת ליה לוי"ו דיוסף וכו':

ונתן הכסף וקם לו כתבו התוס' דדרשינן בכלל ופרט וכלל ויסף חמשית כלל וכו' מיהו תימה דמאי קמיבעיא ליה חומש מהו שיתחלל על גבי קרקע והא עיקר המיעוט בחומש כתיב ויסף חמשית כסף ערכך וכ"כ התוספות בפרק כל שעה:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה