תורת חיים על בבא מציעא· רבי אברהם חיים שור
דף נג
דלמא אתי לאתויי פרוטות כתבו התוספות דהתם לא טעי דידע דחצי פרוטה לא תפסה אבל הכא כו' קצת קשה דהכא נמי לא טעי כיון דאי אפשר לצמצם שיהיו דמעשרות שוין פחות משתי פרוטות פחות מפרוטה לא תפסה ואם שוין יותר משתי פרוטות אם כן העודף עליהן אוכל בלא חילול:
וליהדר ונעלייה כתבו התוספות לעיל גבי אין בו שוה פרוטה לא פריך הכי וכו' ועוד נראה דשאני לעיל כיון דאין בו שוה פרוטה לא אטרחוה רבנן להביאו לירושלים אבל הכא פריך שפיר דלמאי דקס"ד בהרבה נמי איירי:
כשנטמא פי' ולהכי נקט שנכנס בירושלים לאשמעינן דבהכי איירי כלומר דאע"ג דמעשר שני שנטמא פודין אותו ירושלים שאני דכתיב כי ירחק ממך ונתתה בכסף ופריך אכתי נפרקי' דהאמר ר' אלעזר מעשר שני שנטמא אפילו בירושלים פודין אותו ומשני בלקוח בכסף מעשר שני פירש ולהכי נקט שנכנס בירושלים לאשמעינן דבהכי איירי כלומר שכבר קנה בירושלים צרכי סעודה בכסף מעשר ונטמא:
והאמר רבא מחיצות דרבנן לקלוט וכו' משמע דאי מחיצות לקלוט דאורייתא כי נפול מחיצות נמי אין פודין אע"ג דכתיב כי לא תוכל שאתו וכו' והאי נמי אי אפשר למיכל מ"מ אית ליה תקנתא להמתין עד שיבנו המחיצות אבל נטמא לית ליה תקנתא כלל: