אור ברסלב

תורת חיים על בבא מציעא· רבי אברהם חיים שור

דף מג

דף מב

והא אבדו קתני לא מצי לשנויי איידי דתני רישא אבדו תני נמי סיפא אבדו דכולהו רישא משנה שאינה צריכא היא ולא תני לה אלא איידי סיפא דכיון דאסור להשתמש בהן פשיטא דאינו חייב באחריותן כיון דשומר חנם הוא וכן כתבו התוספות בפרק אלו מציאות גבי הא דקאמר לפיכך דרבי טרפון למה לי דסיפא איצטריכא ליה דמותרין ישתמש בהן ולפיכך אם אבדו חייב באחריותן:

ההיא שעתא דקא שתי לה או דקא תבר לה קא גזל מיניה כו' מיהו היכא דמעיקרא שוי ארבעה והשתא שוי זוזא אפילו שתי' או תברא משלם ארבעה כדמעיקרא כדאמר בסמוך דבחס' ליכא מ"ד דתנן כל הגזלנין משלמים כשעת הגזילה וכן כתב הרי"ף ז"ל ואם תאמר כי תברא ושתיה אמאי משלם ארבעה נימא כיון דאם איתא הדרא למרה בעינא ההיא שעתא דקתברה גזל מיניה וי"ל דא"כ חוטא נשכר דאם תברא ממילא ע"כ בעי לשלומי ארבעה כיון דהשתא לא עביד מידי כ"ש היכא דתברא איהו דבעי לשלומי ארבעה:

ואי נמי דאהדריה לדוכתיה ואיתבר לכאורה תימה דמאי ענין זה לזה ואמאי קבע רבי יוחנן הנך תרתי הלכתא להדדי ושמא י"ל משום דתרוייהו בשולח יד בפקדון איירי הך דהכא וכן ההיא דלעיל הגונב טלה מן העדר וסלע מן הכיס דבפרק הגוזל בתרא מוקי לה בשומר שגנב מרשותיה דהיינו שולח יד בפקדון וכתבו התוספות דרבי עקיבא פליג אזול ויוקר דאמר משלם כשעת התביעה בין הוזל בין הוקר וקשה דאם כן לית ליה מתני' דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה ולעיל קאמר מי איכא למ"ד וצ"ל דלרבי עקיבא שעת התביעה היינו שעת הגזילה כיון דמעיקרא בהיתרא אתי לידיה:

החושב לשלוח יד בפקדון הך מחשבה הוי דבור כמו שכתבו התוספות ונקט החושב לאשמעינן דלא מחייב אלא א"כ נראין הדברים שיש במחשבתו לעשות כן דזימנין אמר אינש דרך השטאה וגזים ולא עביד:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה