תורת חיים על בבא מציעא· רבי אברהם חיים שור
דף מא
מובלנא מאניה בתרי' לבי מסותא כלומר אודה לו שהוא גדול, ממני בתורה ושאני ראוי לשמש לו כתלמיד המשמש לרבו וכה"ג איתא בפרק כיצד הרגל גבי הא דא"ל רב חסדא לרמי בר חמא לא הוית גבן באורתא בתחומא דא"ל לכי תשמש לי כלומר לכשתודה לי שאני גדול ממך בתורה ושאתה ראוי לשמש לי כתלמיד המשמש לרבו ונקט הכא מובלנא מאניה בתריה לבי מסותא משום דקיימא לן תלמיד אל יכנס עם רבו לבית המרחץ אלא אם כן רבו צריך לו שישמשנו:
תרגמה רבי יעקב בר אבא וכו' קצת תימה מה נפשך אי אליבא דרבי יוחנן דמוקי למתניתין בתרי תנאי איירי נמי בגזלה ובחד מהנך גווני א"כ אינהו לא היו צריכין לפרש דמתניתין בהכי איירי כיון דעליה קאי ואי אליבא דרבי יוחנן מתניתין בשאלה בעלמא איירי וקסבר דלרבי עקיבא בשאלה בעלמא נמי צריך דעת בעלים וגונב לרבותא דרבי ישמעאל נקט אם כן אינהו נמי אמאי לא מוקי לה למתניתין בשאלה בעלמא ואפילו בשאלה צריך להניחה במקומה ושמא אינהו לאו אהך שקלא וטריא דרבי יוחנן קאי ולא הוו ידעי מיניה מידי אלא אתו לפרושי מתניתין דמה לי יחדו מה לי לא יחדו וקאמרי דמתניתין לאו בשאלה בעלמא איירי אלא בגזלה ובגזלה לא הוי חזרה אלא כשמניחה במקומה וסיפא כשהניחה שלא במקומה:
הא לא משכה תימא אמאי לא משני דאיירי שמשכה ועוד דבסמוך דייק והא לא חסרה אלא ש"מ קסבר רב שליחות יד אינה צריכה חסרון רב מאי עבידתיה והא ברייתא היא ואי משום דאיהו מפרש לה לברייתא והא לוי נמי על כרחך צריך לפרושי ברייתא הכי. ועוד דמעיקרא פריך והא שקלינהו מאי דוחקיה הלא בעי לפרושי ברייתא בעודן עליו ונראה לפרש דודאי מצינו לאוקמי ברייתא כשמשכה וחסרה כגון שהוליכה במקלו ותרמילו שעליה דרך מרובה והכחישה בטורח משאן אלא דלרב לא ניחא ליה לאוקמי בכי האי גוונא כיון דלא נזכר בברייתא מידי שמשכה והוליכה עמהן דפשטא דברייתא משמע דרק שהניח מקלו ותרמילו עליה חייב בהנחה בעלמא ולהכי פריך מעיקרא והא שקלינהו דמשמע ליה רק שהניחן עליה שעה מועטת אף על גב דשקלינהו מיד חייב ומשני בעודן עליה ופריך והא לא משכה כיון דמשיכה לא נזכר' בברייתא כדפי' ומשני דמשיכה שפיר נזכרה בברייתא דהניח מקלו דקתני היינו שהכישה במקל שהניח עליה בחוזק עד שהכישה ורצתה לפניו ולהכי כתבו התוספות ומשני שהניח מקלו וכו' והשתא דייק שפיר אליבא דרב והא לא חסרה כיון דחסרה לא נזכר בברייתא משמע דבלא חסרה איירי וקאמר אימא שהכחישה שהניח מקלו עליה כל כך בחוזק עד שהכחישה. ולפי זה הא דקאמר דיקא נמי דקתני שהכישה במקל מדנקט הכישה דייק ולא מדנקט מקל דמקל נקט רב לפרושי ברייתא דנקט הניח מקלו כדפי'. ובספרים שלנו פירש"י ז"ל ומדרב סבר צריכה חסרון דהא דייקינן מדנקט מקל צ"ל דהיינו מדנקט הכשת מקל: