תורת חיים על בבא מציעא· רבי אברהם חיים שור
דף כט
אלא בנשתמש בהן לאו דוקא אלא מפני שמותר להשתמש בהן כדפי' רש"י ז"ל והא דנקט בנשתמש בהן משום דלא פליגי אלא אי אמרינן דכמאן דאשתמש בגוייהו דמי אי לא דלרבי טרפון כיון דשרו ליה רבנן לאשתמושי בגוייהו כמאן דאשתמש בגווייהו דמי כדאמר בסמוך לכך קאמר אלא בנשתמש בהן כלומר אי הוה כמאן דאשתמש בהן:
לפיכך דרבי טרפון למה לי כתבו התוספות דלרבה גם לפיכך דרבי טרפון אתי למידק נמי דדוקא משום דמותר להשתמש בהן חייב אבל אסור להשתמש פטור לאפוקי דרב יוסף ותימה דא"כ כי פריך לעיל אליבא דרב יוסף לפיכך דר' עקיבא למה לי טפי הוה ליה למיפרך מעיקרא לפיכך דרבי טרפון למה לי דדבריו שנויין במתני' קודם דברי ר' עקיבא אי נמי ה"ל למיפרך לעיל אתרוייהו אי הכי לפיכך דר' טרפון ודרבי עקיבא למה לי לכך נראה דלאו קושיא היא אלא פירושא בעלמא הוא כמ"ש התוספות במסקנא:
כאן בענין אחד כאן בשני ענינים פירש"י ז"ל בענין אחד אין קורין בשני ענינים קורין דלא אתי לשמוטי מהדדי ותימה דאם כן הא דקתני ולא יקרא בו שלשה בני אדם מה נפשך אי בשלשה דפין איירי אמאי לא יקראו בו מה לי שנים בשני דפין מה לי שלשה בשלשה דפין ואי שלשה בני אדם בשני דפין קאמר אם כן ע"כ שנים מהן קוראין בדף אחד ואם כן מאי איריא שלשה בני אדם אפי' שנים נמי לא ונראה לפרש איפכא בענין אחד קורין שנים דלא אתי לשמוטי מהדדי דיכולין להניח הדף שיהא מכוון בין שניהם אבל שלשה אין קורין דאפי' אם יניחו הדף מכוון נגד האמצעי מ"מ היושב מצד זה ומצד זה משמטי מהדדי ובשני ענינים אין קורין דאי אפשר לצמצם שיהא הדף מכוון לפני כל אחד בשוה ואתי לשמוטי מהדדי וכן פסק הרמב"ם ז"ל.
מי שיש לו גרדי אומן בתוך ביתו ינער כסותו בכל יום וא"ת כיון דלא אתי למימר שיעשה כן אלא אדרבא אתי לאשמעינן שלא ינער אדם כסותו בכל יום ה"ל למימר בהדיא לא ינער אדם כסותו בכל יום וי"ל דאתי לאשמעינן דלא תימא שאין הניעור קשה לה אלא כל דהו לכך קאמר מי שיש לו גרדי אומן וכו' לאשמעינן שהניעור קשה לה הרבה שצריך טליתות חדשות תמיד וכן הא דקאמר כסא דחרשין ולא כסא דפושרין לא אתי למימר שיעשה כן שישתה כסא דחרשין ויניח כסא דפושרין דודאי מי שיש לפניו אלו שני כוסות לא ישתה לא זה ולא זה ולא אתי לאשמעינן אלא שלא ישתה כסא דפושרין והא דלא נקט בהדיא לא ישתה אדם כסא דפושרין לאשמעינן נמי דכסא דפושרין קשה הרבה והוא גרוע אפי' מכסא דחרשין. וכן הא דקאמר מי שהניח לו אביו מעות הרבה רוצה לאבדן וכו' נקט הך לישנא לאשמעינן נמי שכל העושה אלה מאבד הון ורב מהרה ולא תימא שאין אדם צריך להזהר מהן הרבה ולכך מייתי הכא הנך תלת מילי דרבי יוחנן: