תורת חיים על בבא מציעא· רבי אברהם חיים שור
דף יח
מצא גיטי נשים וכו' מתניתין דלעיל איירי בשטרי חוב לכך קתני סתמא מצא שטרי חוב וכו' לא יחזיר משום דשטרי חובות מחזירו ללוה אחר הפרעון הלכך אפי' ידוע לנו שנתן למלוה לא יחזיר שמא פרע לו והחזירו ללוה ומיד הלוה נפל והכא איירי בשטרות שאין מחזירין לבעליהן כגיטי נשים ושחרורי עבדים וכו' ואתי לאשמעינן דאפילו הכי לא יחזיר דחיישינן שמא כתובין היו ונמלך ולא נתנן מעולם:
טעמא דנמלך שלא נתנן הא אמר תנו נותנין כתבו התוספות דדייק מדקתני ונמלך ולא קתני כתובין היו ולא נתנן מיהו בפרק כל הגט גרסינן בכל הספרים הא אמר תנו נותנין ולא גרסינן טעמא דנמלך וכ"כ התוספות שם משמע דלא מלישנא דונמלך פריך ועוד דאיכא למימר אורחא דמילתא נקט דלכך כתבן ולא נתנן משום דנמלך לכך נראה דלאו מלישנא דנמלך פריך ומה שהקשו התוספות דלמא אפי' אמר תנו אין נותנין משום דחיישינן שמא אין זה גיטו אלא נפל מאחר ששמו כשמו יש לומר דמתניתין סתמא קתני משמע דאיירי בין בזמן מרובה בין בזמן מועט ובזמן מועט לא שייך האי טעמא ומה שהקשו התוספות נמי מנ"ל דאפי' לזמן מרובה יש לומר דהא גיטי נשים ודייתיקי ומתנה ושוברי' גבי הדדי קתני להו ובדייתיקי מתנה ושוברין אם אמר תנו פשיטא דנותנין אפי' לזמן מרובה דלא שייך לחלק בהו בין זמן מרובה לבין זמן מועט:
והא בי דינא דרב הונא דכי מקום שהשיירות מצויות דמי אע"ג דכל בית דינא כמקום שהשיירות מצויות דמי כדאמר בסמוך וב"ד במקום שהשיירות מצויות אפי' הכי לא מצי ש"ס למידק אלא מבי דינא דרב הונא משום דמתניתין דכל מעשה ב"ד יחזיר איכא לאוקמי דאשתכח אבראי כדאמר בסמוך דלא הוי שיירות מצויות וקא פשיט מיניה דלא חיישינן לנמלך כשהוא מקויים לכך קאמר והא בי דינא דרב הונא וכו' דההוא גיטא דאשתכח בי דינא דרב הונא משמע שמצאוהו בפנים במקום שהיה יושב ודן כדפירש"י ז"ל:
בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה ואפילו לזמן מרובה תימה כיון שמודה שממנה נפל וכבר גירשה פשיטא דיחזיר אפילו לזמן מרובה כיון דנאמן לומר גירשתיה אפי' נפל מאחר נחזיר לה לראיה בעלמא והתוספות כתבו דלא נאמן לומר גרשתיה אלא מכאן ולהבא הואיל ובידו לגרשה אבל הכא שאומר שכבר גירשה מזמן הכתוב בגט כמו שאינו נאמן, למפרע כך אינו נאמן להבא ויחזיר לאשה דקתני היינו בעדים ותתגרש בה בחזרה זו וכולי ודבריהם תמוה וכי יחזיר לאשה בעדים קתני יחזיר לאשה סתמא קתני ועוד דיחזיר לאשה אמוצא קאי וא"כ היאך תתגרש בחזרה זו והלא הבעל לא עשאו שליח לגרש את אשתו ועוד תימה דבסמוך פריך וליחוש שמא כתב ליתן בניסן ולא נתן לה עד תשרי ואי יחזיר לאשה דקתני היינו בעדים ומתגרשת עתה בחזרה זו א"כ מאי וליחוש דקאמר והא לפי האמת כך הוא שאינה מתגרשת אלא עתה בחזרה זו וזמן הגט מוקדם הרבה והוה ליה למיפרך בפשיטות אמאי יחזיר לאשה ניחוש דלמא אזיל בעל זבין פירי מניסן ועד תשרי וכו' על כן נראה דהא דקאמר בפ' יש נוחלין שאין הבעל נאמן לומר גירשתי אשתי למפרע היינו דוקא בדברים בעלמא אבל הכא כיון דהגט מסייעו נאמן אפילו למפרע וא"כ הא דקתני בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה בלא עדים קאמר שכבר היא מגורשת מזמן הכתוב בגט כיון שהבעל מודה דאע"ג דבעלמא אינו נאמן למפרע הכא שהגט מסייעו נאמן והשתא דייק שפיר בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה ואפילו לזמן מרובה ואמאי הא אין הבעל נאמן למפרע אלא מחמת הגט שמסייעו וא"כ לזמן מרובה אמאי נאמן הא איכא למיחש שמא מאחר נפל ואין הגט מסייעו: