תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף קעב
שויה ניהלי תרי בני חמשין חמשין כו' כתבו התו' דהא דלא קאמר טעמא דרב אשי דבסמוך משום דמיירי אפי' ידעינן שאינו פרוע וא"ת כי ידעינן שאינו פרוע מאי הוי אכתי איכא למיחש שמא יפרע לו בתר הכי ואמר אירכס וכתיב ליה תברא והדר מפיק ליה ואמר אחרינא הוא וצ"ל דאיירי אפי' חייב מודה שלא נפרע ואפילו במודיעין אליו הדבר אין עושין אלא ברצונו וכן כתב הרב המגיד בפרק כ"ג מהלכות מלוה וכתב שכן פי' הרמב"ן ז"ל:
שנים שהיו בעיר אחד שם אחד יוסף בן שמעון וכו' משמע דוקא בעיר אחד אבל בשני עיירות מוציאין זה על זה ואחר נמי מוציא עליהן וכ"כ הטור בסי' מ"ט בשם הר"ר ישעיה ז"ל לפי שצריך לכתוב פלוני מעיר פלונית לוה מפלוני שאל"כ אף אם יש יוסף בן שמעון בעיר אחרת וכו' וכתב שם הבית יוסף דאע"ג דשטר שלא כתב בו שם העיר כשר הוא מ"מ אי טעין לאו אנא הוא אלא יוסף בן שמעון שבמקום פלו' טענתיה טענה ולפי מה שפירשתי בפרק לא יחפור דהא דאמר ר' חנינא רוב וקרוב הולכין אחר הרוב היינו דוקא בשוין אבל היכא דאיכא קורבא דמוכח והרוב אינו מוכח אזלינן בתר קורבא דמוכח א"כ היכא דליכא בעיר אלא חד יוסף בן שמעון והמלוה תובעו והוא אומר לאו אנא הוא אלא יוסף בן שמעון דעלמא אין בטענתו כלום דאע"ג דמסתמא טובא יוסף בן שמעון איכא בעלמא מ"מ כיון דהאי יוסף בן שמעון הוא דר בעירו קרוב לו אזלינן בתר קורבא דלגבי רובא דעלמא הוי קורבת זו העיר קורבא דמוכח כמ"ש התוס' שם בפרק לא יחפור אבל רובא לאו רובא דמוכח הוא דמאן לימא דאיתנהו כולי האי יוסף בן שמעון בעלמא הלכך אזלינן בתר קורבא דמוכח וחייב:
ואם היו מסומנין ששניהם גוץ או ארוך או שחור וה"ה אם אין מסומנין ששניהם כשאר כל אדם אלא איידי דנקט רישא ישלשו ואם היו משולשין דלא מצי למיתני אלא אם היו משולשין נקט נמי סיפא יכתבו סי' ואם היו מסומנין וברייתא דמייתי בגמרא נמי להכי נקט אם היו שניהן כהנים איידי דקתני מתניתין ואם היו משולשין: