תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף קעא
אלא עדים שעשו שליחותן חוזרין ועושין שליחותן משמע דבשביל שעשו שליחותן כבר לכך לא יעשו וקשה דאדרבא כ"ש אם לא עשו שליחותן מעולם דהויא לה מלוה על פה שאין יכולין לכתוב מזמן הראשון כמ"ש התו' ועוד אמאי לא סיים במאי דפתח דהוה ליה למימר בשלמא בי דינא אלימי לאפקועי ממונא אלא עדים מי אלימא לאפקועי ממונא וי"ל דבשטר שיש בו קנין יכולין העדים לכתוב זמן הקנין אע"ג שכותבין וחותמין השטר לאחר זמן שאם נעשה הקנין בניסן ונמשך הדבר ולא כתבו השטר עד תשרי יכולין לכתוב בשטר זמן הראשון דהיינו ניסן כדאמרי' לקמן כי כתיבתו שטרי אקניית' אי ידעיתו יומא דקניתו ביה כתבו ההוא יומא וכדעי' ר"ח והרא"ש ז"ל והטור סי' ל"ט דכיון דנכת' השטר עדים מפקי לקלא משעת הקנין דסתם קנין לכתיב' עומד ולכך קאמר בשלמא בי דינא אלימא לאפקועי ממונא וכותבין אותו מזמן ראשון לטרוף לקוחות מזמן ראשון אפי' שלא כדין אלא עדים מי אלימא לאפקועי ממונא שלא כדין ונהי דברייתא בשטר שיש בו קנין איירי דמצו עדים לכתבו לאחר זמן אפי' מזמן ראשון מ"מ שאני התם שעדיין לא עשו שליחותן אבל היכא דכב' עשו שליחותן כי הכא כבר נסתלקו עדים משטר זה ולא מצו תו למיכתב שום שטר אחר ופריך והאמר רב יהודא אמר רב עדי' כותבין אפי' עשרה שטרות וכו' ונהי דכותבין כולן ביחד בשעת המקח קאמר א"נ לאו מזמן ראשון כתבי להו אלא כל חד מזמנו מ"מ כיון דכבר עשו שליחותן מי מצו למיכתב ליה תו שום שטרא אחרינא למיטרף ביה מלקוחות אפי' מזמן שני הא קא טריף שלא כדין אלא ודאי עדים שעשו שליחותן חוזרין ועושין שליחותן א"כ בשטרא אקניית' נמי כיון דרשאין לכותבו מזמן ראשון היכא דלא עשו שליחותן עדיין כי עשו שליחותן נמי מצו למיכתבה מזמן ראשון:
בית דין מקרעין את השטר וכו' הכי ק"ל ולפי מה שנוהגין לכתוב פרעון בגופו של שטר שכותבין מאחוריו קבלתי סך כך וכך והכי אית' בספ"ק דמציע' עדיף טפי:
ומיתרמי ליה זוזי ביני ביני וזבין ליה מיניה פשטא דשמעת' משמע שיחזור המוכר ויקנה שדהו ממנו בקנין גמור ויחזור לוקח ויכתוב למוכר שטר מכירה ואין המוכר צריך שובר כיון דזמן שטרו מאוחר לזמן שטרו של לוקח לפי דעתו הלכה כי מטי תשרי מפיק לוקח וא"ל הדר זבנת' מינך וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפכ"ג מהל' מלוה ורשב"ם ז"ל כתב דאיירי שהמוכר מתנה שאם יגיע לדמים יחזירנה לו וכו' ואפי' למ"ד דאין כותבין שובר הכא מודה וכו' לישנא דמתרמי ליה זוזי ביני ביני משמע קצת כפירושי דמשמע שהתנה עמו להחזיר לו מעותיו אחר תשרי ומתרמי ליה מלתא דהוי ליה זו קודם לכן ופדה אותו קודם לכן דומיא דאתרמי ליה זוזי דנקט גבי שטרא הלואה: