תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף קע
הכל מודים שאם כתב בו הוזקקנו וכו' וא"ת למאי נפקא מיניה כתבו הכי דכיון דמזוייף הוא אמאי אין קורעין אותו דטעמא דר"א דמודה במזוייף מתוכו משום דחייש שמא יטעו הרואים ויאמרו אעידי חתימ' סמכינן וקרוב ופסול כשרין לעדות וקמ"ל רבינו דאם חותם בו קרוב או פסול אפילו כתבו ב"ד באותו שטר שהעדים פסולים ומזוייפים הן ונמסר שטר ההוא בעידי מסירה כשרים אפ"ה הכל מודים דפסול דאכתי איכא למיחש שמא לא יראו מה שכתבו הב"ד שהן פסולין ויאמרו קרוב או פסול כשר לעדות:
ולית ליה לרבי הא דתנן וכו' אבל אי לאו הא דתנן איכא למימר שפיר דלרבי גבי מלוה כוליה אע"ג דלוה נמי אדוק ביה משום דמסתבר טפי דממלוה נפל דדרך הלוה לקרוע השטר מיד כשפרעו ולהכי מייתי הא דהוינן בה דלא תימ' דלרשב"ג נמי צריך לקיימו אלא דלרבי גבי מלוה כוליה ולרשב"ג חולקין:
וא' רבי לא קאמר אלא לברר פי' שאם אינו מבר' שהיה לו שטר או שאינו יכול לקיימו צריך לישבע היסת שקנאה ממנו ולכך אומרים לו שיברר דבריו ויפטר מן השבועה דכיון דאפשר לפוטרו בלא שבועה עדיף טפי וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ו מהלכות טוען תן לי מנה שהלויתך והרי העדים ואמר הנטען פרעתיך בפני פלוני ובפלוני אומרים ללוה הביאם והפטר לא באו או שמתו או שהלכו למדינה אחרת ישבע היסת שפרעו שאין אנו מצריכין אותו להביאן אלא לברר דבריו ולהפטר אף משבועה וכן כתב בפ' ט"ו מטוען מי שערער על שדה זו והביא עדים שהיא ידועה לו והביאו זה שבתוכה שטר שלקחה ממנו והביא עדים שאכלה שני חזקה אומרים לו בתחילה קיים שטרך את נתקיים הרי טוב וידון בשטר ואם אי אפשר לו לקיימו סומכין על עדי חזקה וישבע היסת שלקחה ע"כ אבל קשה כיון דהכא ליכא לא שבועה דאורייתא ולא שבועת המשנה אלא שבועת היסת א"כ היאך מצינו למימר דרבי מחייבו לברר כדי לפוטרו משבועת היסת והא שבועת היסת לא ניתקנה אלא בימי רב נחמן ובפרק כל הנשבעין פירשתי דשבועת היסת חכמי המשנה תיקנוה ולא תיקנוה אלא היכי דמסתבר טעמא ואתא רב נחמן והוסיף ותיקן לישבע אפי' היכא דלא מסתבר טעמא משום חזקה אין אדם תובע אלא א"כ יש לו עליו וכן משמע מפי' רש"י ז"ל בריש כל הנשבעין דתנן התם אמר לחנוני תן לי בדינר פירות ונתן לו א"ל תן לי אותו דינר א"ל נתתיו לך ונתתו באונהלי ישבע בעל הבית שנתן לו ופי' רש"י ז"ל ישבע ב"ה שבועת היסת אלמא ס"ל דשבועת היסת בימי חכמי המשנה ניתקנה:
ולא יורע כחו של זה פי' רשב"ם ז"ל כדאמר ר' יוסי כדי שיכוף לפורעו קשה דלא שייך הורעת כח אלא כשמגרעין כחו של מלוה ממה שהיה מעיקרא והכא כיון דמעיקרא נמי לא הוה מצי לכופו ליכא הורעת כח לכך נראה דר' יוסי תרתי קאמר ליה כדקתני ברייתא ומפני שני דברים אמרו כותבין שובר וכו' וה"ק כך יפה לו כמו שאמרת כדי שידאג לוה על שמירת שוברו ויכופנו לפורעו ולא יורע כחו של זה פי' וגם לא יורע כחו של זה שאם יחליף ויכתוב מזמן שני איכא הורעת כח למלוה לענין טריפת לקוחות וכן כתבו התו' וליכא למימר שלא השיב לו אלא הך חששא לחודא דכך יפה לו משמע כמו שאמרת דיפה הוא שידאג על שמירת שוברו והיינו ע"כ כדי שיכוף אותו לפורעו ומה שפי' רשב"ם ז"ל כך יפה לו למלוה קשה דא"כ הוה ליה למיתני ולא יורע כחו ותו לא כיון דאמלוה קאי לא הוה ליה למיתני של זה לכ"נ דכך יפה לו ללוה קאמר כלומר דיפה וראוי הוא לכך שידאג על שמירת שוברו כדי שימהר ליפרע:
והאמר רב גידל אמר רב הלכה כדברי רשב"ג וצ"ל דאמוראי נינהו אליבא דרב דרב אדא בר אהבה פליג אדרב גידל ויש ספרים דגרסי' והאמר רב גידל אמר רב הלכה כר' ואף רבי לא אמר וכו':