תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף קסט
בעלמא כותבין שובר וכו' כתבו התו' וא"ת כיון דמסיק דבשטרי הלואה אימור פייסיה בזוזי א"כ מצי למידק מהכא דאין כותבין שובר דאי כותבין אמאי אין כותבין שני שטרי הלואה וליכתוב שובר לאידך ואור"י דאם כן יפסיד כל הלואותיו שיעשה מכאן ואילך וכו' וזה דוחק ונראה דהקושי' מעיקרא ליתא דהא דקתני ברייתא דבשטרי הלואה אין כותבין את השטר טעמא משום דחיישינן שמא כבר פרעו והחזיר לו שטרו וכן כתב בהדיא הרמב"ם ז"ל בפרק כ"ג ממלוה דאין כותבין לו שטר שני שמא פרעו או מחלו וכן כתב הראב"ן ז"ל ואשמעי' תנא דאין כותבין לו את השטר בין אם אין הלוה לפנינו בין אם הוא לפנינו שאם אינו לפנינו אנן חיישינן שמא כבר פרעו ואם הוא לפנינו והוא טוען פרעתיו נאמן אפי' הוא תוך זמנו אע"ג דחזקה דאין אדם פורע תוך זמנו הני מילי במלוה על פה בעדים אבל אם כתבו לו שטר ואין השטר בידו איתרע ליה חזקה ורגלים לדבר שפרעו כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פרק י"ד ממלוה והטור בסימן מ"א אבל שטרי מקח וממכר כותבין חוץ מאחריות בין מוכר לפנינו בין אינו לפנינו שאם הוא לפנינו וטוען שחזר ומכרה לו לא מהימן אם אין בידו ראיה שחזר ולקחה ממנו אבל בשטר הלואה כשטוען פרעתיו נאמן כדפי' וכן משמע דברייתא איירי שאין המלוה מודה אלא טוען פרעתיו מדקתני אע"פ שאמרו עדים אנו כתבנו וחתמנו וכו' ולא קתני אף על פי שהודה שחייב לו אין כותבין לו דהא ברייתא כשהוא לפנינו נמי איירי כמו שכתבו התוספות והשתא ניחא דלא פריך נמי אשטרי הלואה נכתוב ליה תברא ללוה וכו' דהא טעמא דאין כותבין לו השטר בהלואה משום דחיישינן שמא פרעו וכשהוא לפנינו ואומר שכבר פרעו נאמן וא"כ מה לו לתברא שהרי לא בעי לשלומי ליה ולא מידי ולפי זה כשהלוה לפנינו ומודה שלא פרע כותבין למלוה שטר אחר וכותבין ללוה שובר שכל השטרות שיוציא המלוה עליו שזמנן מעולם עד היום הזה פסולין לבד משטר זה שכותבין לו עתה. ולפי מה שפירשתי דטעמא דאין כותבין את השטר משום דחיישינן לפרעון אתי שפיר הא דנקט ברייתא הרי שבא ואמר אבד שטר חובי ולא קתני מי שנאבד לו שטר חובו דומיא דמתניתין דקתני מי שנמחק שטר חובו משום דמי שנאבד הוה משמע דאנן ידעינן שנאבד כגון שנאבד לו בעדים ובכי האי גונא היו כותבין לו את השטר דכיון דנאבד מיד המלוה בעדים ודאי לאו פרוע הוא דכל זמן שהשטר ביד המלוה לא מצי לוה למימר פרוע הוא דא"כ שטרא בידיה מאי בעי וכיון דודאי לאו פרוע היו רשאין לכתוב למלוה שטר אחר ובלבד שיכתבו נמי תברא ללוה על שטר הראשון שלא יטרוף שני פעמים אם ימצאנו: