תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף קכד
מה מתנה עד דמטיא לידיה פירש רשב"ם ז"ל עד דמטיא לידיה דנותן אינו יכול ליתנה לאחרים דאין אדם מקנה דשלב"ל וקצת אין הלשון משמע כן מדקאמר אף חלק בכורה עד דמטיא לידיה ואי לידיה דאבוה קאמר כי מטיא חלק בכורה לחודא בידיה דאבוה מאי הוי וצריך לדחוק ולומר דה"ק אף חלק בכורה לא שקיל עד דמטיא כולהו נכסי לידיה דאבוה לכך נראה דהכי פירש מה מתנה אין המקבל זוכה בה עד דמטיא לידיה דמקבל אף חלק בכורה אין הבכור זוכה בו עד דמטיא לידיה דבכור ורבי מקיש חלק בכורה לחלק פשוט מה חלק פשוט זוכה בו הפשוט אף על גב דלא מטא לידיה דפשוט שיכול למכור חלקו ואם שבחו הנכסים השבח שלו אף חלק בכורה אף ע"ג דלא מטא לידיה דבכור וכן משמע ממה שכתבו התוספות לקמן גבי הא דקאמר מר סבר לא עשה כלום בפלגא שכתבו פירש הקונטרס בחלק פשיטותא ואין נראה דחלק פשיטותו פשיטא דמכר כדקאמר לעיל מה חלק פשוט אף על גב דלא אתי לידיה משמע כדפירש דלידיה דפשוט קאמר דאי לידיה דאבוה קאמר אם כן מאי ראייה מייתי הא פשיטא דהבנים יורשים כל זכות שבעולם שיש לאביהם אע"ג דלא אתי לידיה דאטו בר קשא דמתא לירות אבל למכור איכא למימר דאין היורש יכול למכור קודם חלוקה דעדיין אינו שלו ודבר שאינו מסויים הוא כיון שלא הוברר חלקו ומה שיכול הבכור למכור חלק בכורתו קודם חלוקה לרב פפי היינו מגזירת הכתוב דלתת לו כדפי' רשב"ם ז"ל לקמן דלתת משמע דמיד משעה שמת האב נתונה לו במתנה ושלו הוא אף על גב דלא חלקו עדיין ואם תאמר והא ק"ל כרבנן דאין בכור נוטל פי שנים בשבח כדאמר רב פפא לקמן הלכת' אין הבכור נוטל פי שנים במלוה וכל שכן בשבח וכן דטעמייהו דרבנן משום דאין לו זכות בחלק בכורה עד דמטיא לידיה דבכור אם כן ע"כ סבירא להו דאין לו לבכור קודם חלוקה ולקמן פסיק סתמא דש"ס והלכת' יש לו לבכור קודם חלוק' וי"ל דודאי בעיקר הממון יש לו לבכור קודם חלוקה כיון שהיה בעין מיד כשמת האב והוי בכלל כל אשר ימצא לו ולכן יכול הבכור למכור חלק בכורתו אבל בשבח ששבתו הנכסים לאחר מיתה דלאו בכלל כל אשר ימצא לו נינהו אע"ג דאיכא לאוקמי קרא דבכל אשר ימצא לו דאתי לאפוקי שבח ששבחו יתומים לאחר מיתת אביהן מ"מ אהני' קרא דלתת לו דמתנה קריי' רחמנא לאשמעי' דבשבח אע"ג דאתי ממיל' אין הבכור נוטל בו פי שנים דומיא דמתנה דבעינן דאתי לידי' דמקבל הכי נמי בשבח בעינן דאתי לידי' דבכור וכ"כ הרא"ש ז"ל והתו' לקמן וכן משמע מדברי הרי"ף ז"ל:
שלחו מתם בכור נוטל פי שנים במלוה כו' כתב רשב"ם ז"ל י"מ דהא דשלחו מתם במלו של עובדי כוכבים איירי כדקתני אבל לא ברבי' כו' והבל הוא דאדרבא מלוה של ישראל הו' מוחזק טפי ממלוה של עובדי כוכבים מיהו בפ' הגוזל בתרא משמע דמישראל קשה טפי להוציא ממן העובדי כוכבים דקאמר התם לא שנו אלא לסטים עובדי כוכבים אבל לסטים ישראל לא מייאש סבר למחר נקיטנא ליה בדינ' מתקיף לה רב יוסף אדרב' איפכא מסתברא עובדי כוכבים דדייני בגיתי לא מייאש ישראל דאמרי מימר מייאש אלא אי איתמר כו' וא"ת לסברתם דמלוה של עובדי כוכבים מוחזק טפי ממלוה של ישראל א"כ מאי פריך אדרב יהודה אמר שמואל ואלא הא דתני' ירשו ש"ח בכור נוטל כולי מני לוקמ' כרבי וברייתא שאני דבמלוה של עובדי כוכבים איירי כדקתני בין ברבי' ומלוה של עובדי כוכבים הוי מוחזק טפי וי"ל דמ"מ אין סברא לומר דרבי' של עכו"ם הוי מוחזק טפי מקרן של ישראל כיון דהרבי' לא היה שלו מעולם: