תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף קכג
ואומר ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך והיינו הבכורה דאשר לקחתי מיד האמורי היא הבכורה שלקח יעקב מעשו ולאו דאותה הבכורה נתן ליוסף דמה ענין בכורה זו לבכורה זו אלא פירושא בעלמא קמפרש ליה דחלק אחד שנתתי לך הוא הדבר שלקחתי מיד עשו כלומר הבכורה מיהו מדלא קאמר בהדיא והיא הבכורה משמע קצת דהא בהא תליא ויש לפרש דבכורת יוסף נמשך מבכורת עשו לפי שע"י שקנה יעקב את הבכורה מעשו זכו ישראל שהרג הקב"ה בכורי מצרים דכתיב כה אמר ה' בני בכורי ישראל וגומר ותמאן לשלחו הנה אנכי הורג את בנך בכורך ואיתא במדרש בני בכורי ישראל כאן חתם הקב"ה על מכירת הבכורה שלח יעקב מעשו משמע דהא בהא תליא לפי שישראל בנו בכורו יתברך הוא ע"י הבכורה שקנה יעקב מעשו לכך התרה בו שאם לא ישלח בנו בכורו יהרוג את בנו בכורו מדה במדה ועל ידי מכת בכורות קדש הקדוש ברוך הוא את כל בכורי ישראל לעבוד עבודה ולהקריב קרבנות שנאמר כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכותי כל בכור וגו' ולפי שחטאו בעגל נבחרו שבט לוי תחתיהם לעבוד עבודתו יתברך שנאמר קח את הלוים תחת כל בכור וע"י שהבדיל הקב"ה את שבט לוי לעבוד עבודת אהל מועד ולהקריב קרבנות לכך זכו לאכול משלחן גבוה תרומות ומעשרות ולא נטלו חלק בארץ שנאמר לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי ה' ונחלתו יאכלון ולא היו נמנין בכלל שאר שבטים לא בנחלה ולא בחנוכת הנשיאים ובדגלים כי שבט לוי חנו באמצע המחנה סביב המשכן נמצא כי על ידי שלקח יעקב את הבכורה מעשו נמשך הדבר שהפריש הקדוש ברוך הוא אחד מן השבטים שלא יהיה בכלל שנים עשר שבטי ישראל צריכין להיות במספר שנים עשר דוקא כנגד שנים עשר מזלות ברקיע ולכך הוצרך אחד מן השבטים ליחלק והיינו דקאמר ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי כי על ידי שלקחתי את הבכורה מעשו זכיתי להיות אחד משבטי ליחלק ועתה אותה המתנה אני נותן לך:
אלא מעתה תאומה היתה עם בנימן דכתיב את בנימן אחיו בן אמו ולא גרסינן ואת בנימן אחיו בן אמו דאת בנימין אחיו בן אמו כתיב תימה דאמאי מייתי מהאי קרא ולא מייתי מכמה מקראות הכתובים קודם לכן גבי בנימן כגון ואת בנימן אחי יוסף לא שלח ואת בנימן תקחו ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימן וירא יוסף אתם את בנימן וגבי יוסף נמי כתיב וישראל אהב את יוסף ויהי ה' את יוסף ועוד הרבה ובספר עין יעקב לא גריס אחיו בן אמו אלא ואת בנימן בלבד ונראה דהיינו הנך קראי דלעיל ואת בנימן אחי יוסף לא שלח ואת בנימן תקחו ולא דריש את אלא ואת דמדכתיב ואת דינא בוי"ו דריש דתאומה היתה עם דינה ופריך אלא מעתה תאומה היתה עם בנימן דכתיב ואת בנימן בוי"ו והתם לא שייך למידרש הכי כיון דקרא לא איירי שם בלידת בנימן ופשיטא דלא אתי קרא לאשמעינן דלא שלח את בנימן ולא את תיומתו עמו דלא שייך כלל למימר הכי והתוספות כתבו ובעלמא אמרינן דתיומת היתה עם כל השבטים ולפי מה שפירשתי ניחא דאיהו נמי מצי סבר הכי אלא דמקרא דואת בנימן לא מצינו למילף תיומת ואם כן מואת דינה נמי מנ"ל למידרש תיומת: