אור ברסלב

תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור

דף קיט

דף קיח

שנאמר ויפלו חבלי מנשה עשרה והיינו קרקע דבחלוקת א"י איירי קרא ועוד דסיפא דקרא לבד מארץ הגלעד והבשן אשר מעבר לירדן אלמא דבקרקע איירי:

וראויה היתה פרשת נחלות ליכתב ע"י משה וכו' נקט פרשת נחלות ופרשת מקושש ולא נקט פ' פסח שני שהיתה נמי ראויה ליאמר ע"י משה אלא שמגלגלין וכו' כדפירש"י ז"ל בפרשת בהעלותך משום דהנך תרתי דמיין להדדי דבתרוייהו קאמר דיודע היה משה עיקר הדין. אע"ג דפרשת מקושש נאמרה בתורה תחילה נקט לה בסוף משום דאתי לאשמעינן הא דמגלגלין זכות ע"י זכאי וכו' וניחא ליה לפתוח בזכות תחילה:

ואי ס"ד א"י מוחזקת היא מאי קא מסתפקא ליה פי' אי אמרת בשלמא א"י לאו מוחזקת היא שפיר דאיכא למימר דהוה מסתפקא ליה אי אמרינן כיון דהבטחתו של הקב"ה הוי כאלו נתונה כבר כדפירש רש"י ז"ל גבי לזרעך נתתי את הארץ הלכך אף על גב דלאו מוחזקת היא כמוחזקת דמיא דלא מקרי ראוי אלא מילתא דאיכא למימר שמא לא יגיע לסוף לידו או דלמא אע"ג דהוי כמוחזקת מ"מ כיון דאינה מוחזקת ממש אין הבכור נוטל בה פי שנים אבל השתא דאמר רבה ארץ ישראל מוחזקת היא מדלא קאמר כמוחזקת דמיא משמע דס"ל דמוחזקת ממש היא כדפירש רשב"ם ז"ל מדכתיב מורשה ירושה היא לכם מאבותיכם וכדפי' טעמא לעיל לכך פריך כיון דמוחזקת ממש היא א"כ במאי קא מסתפקא ליה ומשני דהיא גופא אי מוחזקת ממש היא אם לאו קא מסתפקא ליה:

אלא סרס המקרא ודרשהו כו' והא דלא פליגי הכי בפרשת פסח שני שנאמרה תחילה דכתיב נמי ויקרבו לפני משה ולפני אהרן משום דהתם אפילו רבי יאשיה מודי דצריך לומר כר' אליעזר דשניהן היו יושבין בבית המדרש ובאו ושאלום דליכא למימר התם סרסהו ודרשהו דלא יתכן לומר שיורה אהרן דבר שהוא איסור והיתר לפני משה רבו דאסור לעשות כן אבל דין נחלות דדיני ממונות הוא היו רשאין לדון לפני משה שהרי מינה עליהם שרי אלפים ושרי מאות שידונו דיני ממונות לכך קאמר רבי יאשיה סרסיהו ודרשיהו ולהכי בפרשת בהעלותך גבי פסח שני לא מייתי רש"י ז"ל אלא מילתא דאבא חנן דהכא בלבד והא דלא פליגי הכי בפרשת מקושש דכתיב נמי ויקריבו אותו המוצאים אותו מקושש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה משום דהתם לא באו המוצאים אותו לשאול מהם שום דין אלא באו להודיעם ולהעיד לפניהם שחילל את השבת ואיכא למימר שהודיעום זה אחר זה מתחיל למשה ואחר כך לאהרן ואחר כך לכל העדה:

מלמד שהיה משה רבינו יושב ודורש בפרק יבמין ואם תאמר מהיכא יליף לה דקאמר מלמד וכולי ויש לומר מדקאמרו בנות צלפחד למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו ולא אמרו למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו משמע דמכח דין ייבום הוו קאמרי ליה הכי דגבי ייבום כתיב יקום על שם אחיו להקים לאחיו שם בישראל ולכך אמרו למה יגרע שם אבינו כי אין לו בן דכיון דאין לו בן תתייבם אמנו לאחיו כדי להקים שם אבינו בישראל ואם כבן אנו חשובין תנה לנו נחלה כבן:

צדקניות הן שלא נישאו אלא להגון להן נראה דהיינו דקרי להו צדקניות דכל מאן דנטר אות ברית קדש דיליה כראוי ואינו מחלל זרעו להוצי' שלא כהוגן צדיק איקרי ע"ד שנ' וצדיק יסוד עולם דלהכי איקרי יוסף הצדיק לכך אינהו נמי כיון שהיו שומרות פתחיהן וזרעיהן להגון להן צדקניות איקרי:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה