אור ברסלב

תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור

דף קי

דף קט

אלא אי אבוה דאימיה מיוסף כו' אין לפרש דהכי קאמר שאני פינחס דמיוחס הוה גם מצד אמו ולא היה מזיק לו מה שיצאה אמו מיתרו כיון דיצאה נמי מיוסף הצדיק דאם כן תיקשי זקנו של פנחס מצד האם שדבק ביתרו אמאי יצא ממנו פינחס וממשה יצא יהונתן לכך צ"ל כמ"ש התוס' שיהונתן היה מצד האב וכולי:

לאו ממשה קאתית דכתיב אל תקרב הלום לאו ממשה קאתית וכו' נראה דנקט הנך תלת מילי לפי שעיקר היתרון שהיה לו למשה על כל הנביאים הוא שעל ידו הוציא הקב"ה את ישראל ממצרי' ועל ידו נתן להם את התורה על הר סיני דהיינו עשרת הדברות ועל ידו נתן להם שאר כל המצות כולן שנאמר ואתה פה עמוד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם והיינו דקאמר לאו ממשה קאתית דכתיב ביה אל תקרב הלום רמז לו על מעמד הר סיני שנעשה ע"י דהך קרא בהר סיני איירי כמו שנאמר שם ויבא אל הר האלהים חרב' וסיפא דקרא תעבדון את האלהים על ההר הזה ונגד יציאת מצרים שנעשה על ידו קאמר לאו ממשה קאתית דכתיב ביה מה זה בידך לפי שכל מכות מצרים והאותות והמופתים נעשו ע"י מטה משה שהיה כתוב עליו דצ"ך עד"ש באח"ב וכן קריעת ים סוף כמו שכתוב בהדיא בתורה ונגד שאר המצות כולן אשר נתן על ידו קאמר לאו ממשה קאתית דכתיב ביה ואתה פה עמוד עמדי וגו':

ודלמא הא קמ"ל דבת נמי בת ירושה היא פירשב"ם ז"ל ומשום דאתי קרא לאשמעי' כדרבי לא הוה מצי למיכתב לבנו ולבתו ופירושו תמוה מאוד דאם כן מאי איצטריך למימר ודלמא הא קמ"ל דבת נמי בת ירושה היא הוה ליה למימר ודלמא איצטריך קרא לכדרבי ועוד דהשתא עיקר חסר מן הספר ועוד דהא דרבי אין בו צורך לשום דרשה כמ"ש התוס' ועוד דאי לכדר' לכתוב קרא איש כי ימות והעברתם את נחלתו לבנו ולבתו דהוה מצי למדרש במקום בן ובת אתה מעביר נחלה מן האב וכו'. ועוד תימה דקאמר וכי איצטריך קרא לאשמעינן היכי דלית ליה אלא חד ברא לירתינהו לכולהו נכסי אמאי קרי לה ברא והלא ברתה היא ונהי דכיון דבעי למימר השתא דירתון כחדא שקולה היא כבן מכל מקום לא הוה ליה למינקט לישנא דחד ברא כיון דלאו ברא הוא והוה ליה למימר היכא דלית ליה אלא חדא לירתינהו וכולי ועוד תימה דקאמר ליה רב פפא לאביי אימא אי איכא בן לירות בן איכא בת תירות בת וכולי מאי איצטריך להינקט כל הא דאי איכא בן לירות בן דלא תליא מידי במאי דמקשי ליה אלא הכי איבעי ליה למימר אימא איכא בת תירות בת איכא בן ובת לא האי לירות וכולי דהא דאי איכא בן לירות בן אין ענינו להך קושיא וגם יש לדקדק לישנא דנקט ודלמא הא קמ"ל דבת נמי בת ירושה היא ולא קאמר דבת נמי תירות כדנקט מעיקרא. על כן נראה דה"ק אימא אי איכא בן לירות בן בן כו' כלומר מנא לך למידק טעמא דאין לו בן ויש לו בת הא יש לו בן ובת בן קודם דלמא הכי דייקינן טעמא דאין לו בן ויש לו בת הוא דתירות בת הא יש לו בן ואין לו בת לירות בן אבל היכא דאיכא בן ובת מזה לא איירי קרא ואיכא למימר דלא האי לירות ולא האי לירות פירש לכולהו נכסי כדמסיק אלא כי הדדי לירתו והיינו דנקט איתא אי איכא בן לירות בן כולי כלומר דאיכא למידק מהך קרא דאי איכא בן ולא בת דלירות בן והשתא ניחא דקאמר ליה אביי לרב פפא ואיצטריך קרא לאשמעינן היכא דלית ליה אלא חדא ברא לירתינהו לכולהו נכסי פירש אי אמרת בשלמא דדייקינן טעמא דאין לו בן הא יש לו בן ובת בן קודם ניחא דאשמעינן קרא דאף על גב דאיכא נמי ברתא אפילו הכי יורש הבן לכולהו נכסי אלא אי אמרת דדייקינן טעמא דאין לו בן ויש לו בת הא יש לו בן ואין לו בת לירות בן אם כן דיוקא למה לי וכי איצטריך קרא לאשמעינן דהיכא דלית ליה אלא חד ברא ולא ברתא דלירתינהו לכולהו נכסי וא"כ ליכתוב רחמנא איש כי ימות ונתתם את נחלתו לבנו ולבתו. ופריך ודלמא הא קמ"ל דבת נמי בת ירושה היא בת ירושה היינו בת יחידה שאין לה אח ויורשת לכולהו נכסי קרויה בת ירושה כמו שנאמר וכל בת יורשת נחלה והכי פירש ודלמא לעולם אי איכא בן ובת ירתון כחדא ודייקינן טעמא דאין לו בן ויש לו בת הא יש לו בן ואין לו בת לירות בן ואי משום דאם כן דיוקא למה לי וכי איצטריך קרא כולי ואם כן לכתוב ונתתם את נחלתו לבנו ולבתו י"ל דאי כתיב הכי הוה אמינא דאין הבת יורשת אלא היכא דאיכא נמי בן דיורש בהדה כיון דאז אינה מעברת כל הנחלה כולה לשבט אחר דפלג' דנכסי מיהא יורש הבן לכך היא יורשת עמו אבל היכא דבת יורשה היא כלומר בת יחידה שאין לה אח הוה אמינא שאינה יורשת כדי שלא תעביר כל הנחלה לשבט אחר קמ"ל דבת נמי בת ירושה היא. ואם תאמר אם כן אמאי כתב ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו הוה ליה למיכתב איש כי ימות והעברתם את נחלתו לבתו ויש לומר דאי כתיב הכי ה"א דהיכא דאיכא בן ובת בת קודמת:

ודלמא בנות צלפחד הוא דקאמרן הכי ניתנה תורה ונתחדשה הלכה ורב אחא בר יעקב ס"ל מדקאמר רחמנא כן בנות צלפחד דוברות משמע דהסכים על ידיהן לכל דבריהן:

יעדה בת לאו בת יעדה היא שדה אחוזה נמי מהאי פירכא כולי תימה בשלמא יעדה איכא למימר דרבינא סבר דאף על גב דבת לאו בת יעדה היא אפילו הכי הוי פירכא כה"ג ופרכינן לה דאע"ג דלא אפשר סוף סוף בת לא קמה תחת אביה ובן קם תחת אביו אלא בשדה אחוזה מאי איכא למימר מאי ס"ד דרבינא וכי לא ידע דשדה אחוזה גופא דליתא בבת כבן מטעם שהבן קודם לנחלה ילפינן לה וכל כמה דלא ק"ל שהבן קודם לנחלה מן הבת איכא למימר דהבת מעמדת שדה לאביה כמו הבן וי"ל דלפי סברת רבינ' דס"ל דאע"ג דבת לאו בת יעדה היא אפי' הכי הוי פירכא מעליא אם כן שדה אחוזה נמי הוי פירכא מעליא דאף על גב דאכתי לא ק"ל שהבן קודם לנחלה מן הבת מכל מקום מצינו למילף דאין הבת מעמדת שדה לאביה מקרא דלאיש אחר דכיון דלענין יעדה בת במקום בן כאחר דמיא לא מוקמינן דמיעדה איכא למילף כמו מנחלה:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה