אור ברסלב

תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור

דף קט

דף קח

ואי אתה מעביר נחלה מן האב במקום אחין כתבו התוספות כלומר מדלא כתיב אלא והעברתם אחד וכו' משום דלא שמעינן מוהעברת דאי אתה מעביר נחלה מן האב במקום אחין ולכך כתבו כלומר מדלא כו' וזה נראה דוחק קצת דמשמע דמוהעברת שמעינן לה דאי אתה מעביר נחלה מן האב במקום אחין. ורשב"ם ז"ל כתב בסמוך ואי אתה מעביר מן האב אפילו במקום בת הך דיוקא לאו מוהעברת יליף לה אלא ה"ק מהאי קרא לא תיליף דבת קודמת לאב דלא מיירי קרא באב וזה נראה דוחק גדול. ועוד דפריך ואימא במקום בת אתה מעביר נחלה מן האחין ואי אתה מעביר נחלה מן האב אפילו במקום בת אמאי לא קאמר אבל אי אתה מעביר מן האחין במקום אב והתוספות כתבו דלפי משמעות הברייתא נסיב להו ועוד תימה לפירש רשב"ם ז"ל דמאי סלקא דעתיה דפריך ואימא במקום בת אתה מעביר נחלה מן האחין וכי לא ידע דאיכא לשנויי כדמשני דאם כן לא לכתוב והעברתם אלא ונתתם דליכא למימר דה"א דאחין קודמין לבת כיון דבהדיא כתיב ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו הא יש לו בת בת קודמת. על כן נראה דהכי פירושא דברייתא איש כי ימות ובן אין לו והעברתם מדלא כתיב ונתתם דרשינן במקום בת אתה מעביר נחלה מן האב וכיון דלהך מלתא לא איצטריך קרא דהא אי לא כתיב והעברתם לא הייתי אומר שהאב קרוב אפילו מן האח כמ"ש התוספות לכך מסיים התנא בדבריו וקאמר ואי אתה מעביר נחלה מן האב במקום אחין כלומר דודאי לגופיה לא איצטריך קרא דבאלו הכי ידעינן שהבת קודמת לאב אלא מעליותא דאב אתי קרא לאשמעינן כלומר דיוקא אתי לאשמעינן דדוקא במקום בת אתה מעביר נחלה מן האב הא במקום אח אי אתה מעבי' נחלה מן האב ופרי' ואימא במקום בת אתה מעביר נחלה מן האחין וכיון דלהך מילתא לא איצטריך קרא דהא אפי' אי לא כתיב והעברתם לא הייתי אומר שהאח קרוב מן הבת כיון דבהדיא כתיב ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו הא יש לו בת בת קודמת ועוד דבת יוצאת יריכו לכך אימא נמי דקרא דיוקא אתי לאשמעינן למידק מיניה גריעות' דבת דדוקא מן האחין אתה מעביר נחלה במקום בת אבל אי אתה מעביר נחלה מן האב במקום בת והשתא ניחא דלא קאמר אבל אי אתה מעביר מן האחין במקום אב דלהך מילתא לא איצטריך קרא כיון דבלאו קרא נמי סברא הוא שהאחין קודמין לאב כמ"ש התוספות ומשני אם כן לא לכתוב רחמנא והעברתם כלומר לא תוכל לדרוש במקום בת אתה מעביר נחלה מן האחין דלשון העברה לא שייך בכי האי גונא כמ"ש התוספות דאין זו העברה כיון שהבת קרובה יותר למת מן האח שיהא יוצא יריכו דדוקא באב שייך לשון העברה לפי שהמת יוצא יריכו ואין לך קרו' יותר ראוי ממנו א"נ משני כדפי' רשב"א ז"ל שכתבו התוספות:

בן שפיטם אבי אמו עגלים לע"א והרג נשיא דחשבו לו הדבר ליוהרא לפי שאין ראוי לקנא קנאת השם ולעשות מעשה גדול כזה אלא אם כן מי שאבותיו גדולים חסידי עליון מקנאין קנאת ה' צבאות דאז מסתמא טבע הבנים לאחוז מעשה אבותיהן בידיהם אבל פנחס כיון שבא מיתרו שפיטם וכו' היה נראה להם שלא היה ראוי לאותו מעשה והיינו דמסיים בפרק הנשרפין דבא הכתוב ויחסו פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן פיר' דודאי ראוי היה לכך אפילו מצד אבותיו שהיו קדושים חסידי עליון וכן משמע דקאמר התם בקשו מלאכי השרת לדחפו אמר להן הניחו לו קנאי בן קנאי הוא וכו' לפי שהיו סבורין שאינו ראוי לכך שהיו שם בישראל גדולים ממנו והשיב הקב"ה שראוי הוא הן מצדו הן מצד אבותיו כי קנאי בן קנאי הוא ובתר הכי קאמר התחילו שבטים מבזין אותו משמע דחד ענינא הוא:

מאי לאו דאתי מיתרו שפיטם וכולי דלא אשכחן בקרא פוטיאל מאן הוה ולא בא הכתוב לסתום אלא לפרש לכך קאמר מאי לאו דהיינו יתרו המפורש במקרא ומשני דהיינו יוסף שפטפט ביצרו ולהכי קרי ליה פוטיאל לפי שנ' לא יהיה בך אל זר ואמרו חכמים דהיינו יצרו של אדם:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה