תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף קח
יש נוחלין פרק שמיני
והאחין מן האם לא נוחלין ולא מנחילין וא"ת למה ליה למיתני הך מילתא והא מרישא שמעינן לה דקתני אחין מן האב דוקא ולא אחין מן האם והתוספות כתבו דאיצטריך דה"א דאחין מן האב לרבות' נקט אע"פ שאין כל כך ודאין כאחין מן האם וזה דוחק דאדרבא בכל מקו' משפחת אב קרויה משפחה ולא משפחת האם מדכתיב למשפחותם לבית אבותם כדאמרי' לקמן ועוד דאם כן ליתני ברישא והאחין סתמא דליכא למימר דהוה אמינא דוקא אחין מן האם ולא אחין מן האב דהא אחין מן האב ע"י משמוש שמעינן להו לכך נראה דאיידי דתני יש נוחלין ומנחילין תני נמי דיש לא נוחלין ולא מנחילין וקמפרש לה דהיינו אחין מן האם א"נ ניחא ליה לתנא למיתני ארבעה בבי אף על גב דלא איצטריך לכולהו כדתנן בפרק הספינה ארבע מדות במוכרין מכר לו חטין יפות ונמצא רעות וכו' וכתבו שם התוספות בגמרא דאי רישא חידוש הוה ניחא הא דנקט סיפא אע"ג דפשיטא כדי למנות ארבע מדות כלומר כל חילוקי דינים כמו הכא והא דפריך לקמן אמנחילין ולא נוחלין תו למה לי לא מצי לשנויי איידי אי נמי ד' בבי נקט משום דמנחילין ולא נוחלין היינו ממש בכלל דיש נוחלין ולא מנחילין ולא בבי אחריתי היא:
יכול יהא קודם לבן וא"ת א"כ אחין דכתב רחמנא למה לי תיפוק ליה כיון דנחלה ממשמש עד ראובן יירש האב בקבר להנחיל לבניו הנותרים דהשתא ליכא לשנויי כמ"ש התוס' דאי לא כתב אחין ה"א שהאב קודם לבת כו' כיון דהשתא בעי למימר דהאב קודם אפי' לבן וי"ל דאי לא כתיב הקרוב והוה אמרי' דהאב קודם אפי' לבן אז ה"א דייתורא דאחין אשמעינן דאינהו נמי קדמי לבן אי נמי אפי' לאב מיהו קשה למ"ד כסדרן כתיבי אם כן אחין דכתב רחמנא למה לי דלדידיה ליכא למימר דה"א שהאב קודם לבת דמהיכא תיתי לאקדומיה כיון דקראי כסדרן כתיבי ומקרא דוהעברתם ילפינן שהבת קודמת:
כלום יש ייבום אלא במקום שאין בן וכי האי סוגיא איתא נמי בקידושין גבי עבד עברי ובערכין גבי שדה אחוזה וכתבו התוספות אין לפרש דלא עדיף לענין ייבום בן מאח אלא כלומר שוין הן לענין ייבום ואם כן הכי נמי עדיף בן מאח כו' דע"כ לקמן גב' בת לא אפשר לפרש כן דאמרינן וכו' וקשה כיון דבן עדיף מאח לענין ייבום אם כן מאי איצטריך לשנויי בכולהו מרבה אני את הבן שבן קם תחת אביו ליעדה הוה ליה לשנויי בכולהו מעיקרא משום דלענין ייבום בן עדיף מאח כדמסיק ועוד תימה דבסמוך משני כיון דלענין ייבום בן ובת כי הדדי נינהו לענין נחלה נמי בן ובת כי הדדי נינהו מאי איצטריך ש"ס למיתלי את הבת בבן הוה ליה למימר דבת עדיפא וקרובה טפי מן האב ומן האח כיון דאין ייבום במקום בת. לכך נראה דבן ובת לא עדיפי מאח לענין ייבום אלא שוין הן וטעם דבן עדיף מאח כיון דקם תחת אביו ליעדה והא דמשני כיון דלענין ייבום בן ובת כי הדדי נינהו וכו' ה"ק כיון דגלי לן קרא חד זימנא דבת חשובה כבן דכי היכי דבן פוטר מייבום ה"נ בת פוטרת מן הייבום דלענין ייבום אין שום קדימה לבן יותר מבת דתרוייהו פטרי כי הדדי ילפינן מיניה בכולהו דוכתי ואמרינן מסתמא דבת שוה לבן לכל דינין שבתורה אא"כ היכא דגלי קרא בהדיא דבן עדיף מבת כגון בשדה אחוזה, ועבד עברי וכן לענין נחלה בת במקום בן אבל בת שלא במקום בן לענין נחלה נמי כי הדדי נינהו דילפינן לה מייבום: