אור ברסלב

תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור

דף צב

דף צא

המוכר פירות פרק שישי

רב אמר הרי זה מקח טעות ושמואל אמר יכול לומר לו כולי והא דלא נקט ושמואל אמר אין זה מקח טעות דומיא דרב משום דשמואל לא פליגי אדרב בהך סברא דרובא לרדיא זבני כדמסיק ולהכי נקט הכי כלומר נהי דרובא לרדיא זבני אפילו הכי המקח קיים דלאו ברובא תליא מילתא אלא במוחזק אם יש לו טענה והאי נמי מצי למימר לשחיטה מכרתי לך:

ליעכב תורא בזוזיה דאמרי אינשי ממרי רשוותך פארי איפרע פי' רשב"ם ז"ל ומקרא נפקא לן בפרק קמא דבבא קמא דאמר רב הונא וכו' ולפירושו מייתי ראייה מהא דאמרי אינשי דהיכא דלית ליה זוזי לאישתלומי לא אמרינן ליה זיל טרח וזבין ואייתי ליה ופירושו תמוה דאי הא דאמרי אינשי וברייתא דישיב לרבות שוה כסף חד מלתא נינהו אם כן אמאי פריך מדברים בעלמא דאמרי אינשי טפי הוה ליה למיפרך מברייתא ולמימר ליעכ' תורא בזוזי דתניא ישיב לרבות שוה כסף ועוד תימא דמאי ענין זה לזה דישיב לרבות שוה כסף דינא הוא ואמזיק ולוה קאי שיכולין לשלם אפי' שוה כסף והא דאמרי אינשי לאו דינא הוא אלא עצה טובה למלוה קאמרי שיטול מן הלוה אפי' סובין וכן משמע מדקאמרי ממרי רשוותך פארי איפרע דלפיר' רשב"ם ז"ל איבעי להו למימר מרא רשוותא פארי יפרע למיתלי הדבר בלוה ועוד דכל היכא דמייתי ש"ס מילתא דאמרי אינשי לאו דינא הוא אלא משל הוא או עצה טובה וכיוצא בהן. על כן נראה דברייתא דישיב מילתא אחריתי היא ולא מצי לאתויי מיניה מידי דבמזיק איירי ושאני מזיק שלא קבל שום מעות לבך משלם שוה כסף אבל מוכר דהכא כיון שקבל מעות איכא למימר דכשאין לו מעות אמרינן ליה זיל טרח וזבין ואייתי ליה זוזי לכך מייתי מהא דאמרי אינשי ממרי רשותך וכו' והכי פריך ואי דליכא לאשתלומי מיניה ליעכב תורא וכו' פירש אי אמרת בשלמא דדמי רדיא יתירי' על דמי שחיטה שפיר דאע"ג דלית ליה זוזי למוכר לאשתלומי מיניה מכל מקום כיון שאין השור שוה כדי כל המעות שנתן איכא נפקותא בפלוגתייהו אם צריך ליתן לו עוד שאר מטלטלין להשלים על שור כשיעור המעות שנתן לו אם לאו אבל השתא דאמרת דאיקר בישרא וקם בדמי רדיא לכך קאמר תינח אי אית ליה זוזי למוכר איכא נפקותא בפלוגתייהו דרב ושמואל דלרב יחזיר לו השור והוא יתן לו מעותיו מיד ולשמואל המקח קיים אלא אי לית ליה זוזי למוכר לא משכח' לה פלוגתייהו דרב ושמואל דאטו בשופטני עסקינן דכיון דלית ליה זוזי ע"כ תביעת הלוקח היא במה שאינו רוצה להטריח עצמו וחפץ שהמוכר ימכור השור ויתן לו הדמים וזהו מילתא דלא שייכא דודאי לא ירצה הלוקח להחזיר את השור ליד המוכר כי יאמר בלבו פן יאכל גם את השור ולא יהיה לו במה לשלם והיינו דמייתי ראיה מהא דאמרי אינשי ממרא רשוותך פארי איפרע פירש עצה טובה היא למלוה שכהשגיע זמן הפרעון ואין ללוה מעות לשלם ורוצה לפרוע לו במטלטלין אל יאמר לו המלוה מכור אתה המטלטלין ותן לי אחר כך דמיהן אלא יטול המטלטלין וימכרם בעצמו שמא יאכל הלוה את המטלטלין ולא יהיה לו כלום ממה שיגבה חובו ולכך אפילו אם המטלטלין שרוצה ליתן לו סובין הן יטלם וימכר בעצמו מהאי טעמא ואם כן הכי נמי אי לית ליה זוזי למוכר לא משכחת לה פלוגתייהו כדפי' ומשני לא צריכא דאית ליה כולי והשתא ע"כ לא גרסינן אי ליתנהו להנהו זוזי דאי גרסינן ליה אם כן צ"ל דסבירא ליה למקשה דאי ליתנהו להנהו זוזי לא בעי לשלומי ליה זוזי אף על גב דאית ליה אחריני ואם כן כל שכן דלא בעי מוכר לטרוחי ולזבוני תורא כדי לשלומי ליה זוזי אחריני דהא אפילו אי אית ליה כבר זוזי אחריני לא בעי שלומי מנייהו ואמאי קאמר ליעכב תורא בזוזא דאמרי אינשי וכולי כלומר דודאי לא יחזיר הלוקח את השור למוכר כדי למוכרו פן יאכלנו תיפוק ליה דלאו דינא הכי שהרי אין המוכר צריך למוכרו כדי לשלומי ליה זוזי דדוקא אי איתנהו להנהו זוזי הוא דבעי שלומי זוזי אבל זוזי אחריני לא ולא איצטריך לאתויי הא דאמרי אינשי כלל אלא צריך לומר דגרסינן אי דליכא לאשתלומי מיניה:

למאי נפקא מינה לטירחא כתבו התוספות אך תימה דלא מוקי לה שאחרי כן חזר והוזל א"נ וכולי כלומר דתו לא בעי לאוקמי בדאיכא לאשתלומי מיניה נראה דלאו תמוה הוי דדוקא הא דמוקי לה דאיירי דוקא בגברא דזבין להכי ולהכי ובדאיקר בישרא וקם בדמי רדיא ודאיכא לאישתלומי מיניה אוקימתא דחיקי נינהו אבל הא דנפקא מינה לטירחא אורחא דמלתא הכי הוה ולאו דוחקא הוא ואם כן ניחא ליה טפי למימר דנפקא מינה לטירחא ואיירי בדאיכא לאישתלומי מיניה ממאי דנימא דמעיקרא איקר בישרא וחזר והוזל אי נמי כשאינהו דמלתא דלא שכיחי:

משום דאיכא למימר רוב נשים וכולי הא דנקט לישנא דאיכא למימר ולא קאמרי משום דרוב נשים כולי משום דאז הוה משמע דרוב נשים בתולות נישאות ורוב הנישאות בתולה יש לה קול כי הדדי נינהו ואם כן תיקשי אמאי תנן בפ"ב דכתובות דבגילוי מילתא בעלמא סגי כמ"ש התוספות לכך נקט דאיכא למימר כו' כלומר דודאי רוב בתולות נישאות עדיף קצת מרוב הנישאות בתולה יש לה קול ולהכי סגי בגילוי מילתא מיהו אי ליכא עדים כלל איכא למימר דאיתרע לה רובא דרוב נשים בתולות נישאות מכח רוב הנישאות בתולה יש לה קול דהא דרוב נשים בתולות נישאות לא עדיף כולי האי למימר דרוב הנישאות בתולה יש לה קול בטיל לגביה:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה