תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף סו
ושאני פשוטי כלי עץ דטומאה דרבנן אע"ג דפשוטי כלי עץ דלא חזו למדרס אפילו מדרבנן לא מקבלי טומאה כתבו התו' דיש מפרשים דדף של נחתומין שאני כיון שהוא משמש את האדם ואת משמשי אדם כדדריש בתורת כהנים וכו' וא"ת כיון דדף של נחתומין שאני משאר פשוטי כלי עץ ומקבל טומאה מדרבנן א"כ רבי יוסי בר חנינא אמאי מוקי לה פלוגתייהו בדף של מתכת דוקא וי"ל דס"ל לרבי יוסי דהא דאמר בת"כ דדבר שהוא משמש אדם ואת משמשי אדם מקבל טומאה דרבנן היינו כשהוא תלוש אבל דף של נחתומין דהכא שהוא מחובר בכותל אם הוא של עץ אינו מקבל טומאה אפילו מדרבנן וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה:
אי הכי אפילו חקקו ולבסוף קבעו נמי פירש רשב"ם ז"ל אי הכי דלרבנן הכל שוה וכו' וגבי שאיבה הוא דאקילו לבטלו אגב קרקע אפילו חקקו ולבסוף קבעו נמי ליבטל אגב קרקע וקשה דאם כן מאי אי הכי הא אפילו אי שאיבה אבורייתא תיקשי נמי אגופא דברייתא דמ"ש קבעו ולבסוף חקקו מחקקו ולבסוף דקעו וע"כ צ"ל כדמשני דחקקו ולבסוף קבעו שאני הואיל ואיכא תורת כלי עליו בתלוש. לכך נראה דהא דמשני ושאני שאיבה דרבנן הכי פירש שאני שאיבה דרבנן גזירה שמא יבטול בכלי או אטו כולו שאוב ובצינור הקבוע בקרקע לא שייכא הך גזירה לכך אינו פוסל ותדע דאי בצינור נמי שייך למיגזר כי בטיל מדרבנן מאי הוי הא מדאורייתא לא בטיל וא"כ אכתי הוה להו למיגזר אלא צ"ל דס"ל דבצינור כיון שקבוע בקרקע לא שייך למיגזר ואע"ג דלא בטיל אינו פוסל לכך פריך א"ה דלא שייך גזירה בצינור הקבוע בקרקע אפי' חקקו ולבסוף קבעו נמי ומשני דכיון דאיכא תורת כלי עליו בתלוש אכתי שייך למיגזר: