אור ברסלב

תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור

דף סה

דף סד

האחין שחלקו אין להן דרך זה על זה משום דכל אחד מכר חלקו בעין יפה פי' רשב"ם ז"ל דגבי חיצון לא שייך עין רעה במה שאינו נותן לו את הדרך שהרי אינו מוכר בשדה זו החיצון וקצת קשה דהא במוכר בור ודות לאחר ושייר בית לעצמו אית ליה נמי לרבי עקיבא דא"ב ליקח לו דרך משום דבעין יפה מוכר אע"ג דלא הוי מוכר בבית אלא בבור ודות ועיין מ"ש רבינו נסים ולעיל בפ"ק מ"ש התוספות:

כ"ש חיצון במתנה ופנימי במכר וא"ת כיון דכ"ש הוא ע"כ משום דמתנה עדיף ממכר וא"כ חיצון במכר ופנימי במתנה אמאי סברוה מינה דאין להן דרך זה על זה הא ידעי דמתנה עדיף ממכר וי"ל דהא דקאמר כ"ש חיצון במתנה ופנימי במכר סתמא דש"ס קאמר הכי משום דידע דמתנה עדיף ממכר כדמסיק מדקתני בד"א במכר וכו' אבל הנך דסבור מינה הוה סבירא להו דמכר ומתנה שוין הן והא דאיתמר שניהם במכר שניהם במתנה אין להם דרך זה על זה לאו דוקא אלא חדא מנייהו נקט וה"ה לחיצון במתנה ופנימי במכר או חיצון במכר ופנימי במתנה ולכך קאמר ש"ס דחיצון במתנה ופנימי במכר כ"ש הוא וחיצון במכר ופנימי במתנה יש להן דרך זה על זה:

ולא היא מי לא תנן בד"א במכר פירש רשב"ם ז"ל בד"א דפליגי רבנן ואמרי דצריך לוקח ליקח דרך אבל מוכר אינו צריך משום דבעין רעה מוכר הני מילי מוכר וכו' ותימה דאם כן לא מייתי שום ראייה אליבא דרבי עקיבא דנהי דלרבנן מקבל מתנה עדיף דמאן דיהיב מתנה בעין יפה יהיב ומוכר בעין רעה מוכר אבל לר' עקיבא דאית ליה מוכר נמי בעין יפה מוכר איכא למימר דמכר ומתנה שוין לכך נראה דבד"א לאו אצריך ליקח לו דרך קאי ומדברי חכמים הוא אלא ארישא דמתני' דהתם קאי ודברי הכל הוא דקתני רישא המוכר את השדה וכו' לא מכר את הבור ולא את הגת ולא את השובך וקאמר בד"א דלא מכר כל הני במוכר אבל בנותן מתנה נותן את כולן וכן פירש רשב"ם לקמן והשתא מייתי ראייה שפיר דמתנה עדיף ממכר דאפי' לר' עקיבא דאית ליה מוכר בעין יפה מוכר ס"ל דהמוכר את השדה לא מכר בור וגת ושובך והנותן מתנה נותן את כולן אלמא דעין יפה דמתנה עדיפא מעין יפה דמכר:

כוורת דבורים ר' אליעזר אומר הרי הוא כקרקע פי' רשב"ם ז"ל אלמא לרבי אליעזר חקקו ולבסוף קבעו כקרקע משוי ליה וברייתא דלעיל דלא כר' אליעזר היא ומיהו הנך רבנן היא וכן פריך לעיל גבי רבי אליעזר דבית דכרבנן אתיא שפיר ופירושו תמוה מדקאמר מני לא רבי אליעזר ולא רבנן וקאמר עלה הי רבי אליעזר וכו' משמע דברייתא לא מיתוקמ' בכל הנך דמייתי לא כר' אליעזר ולא כרבנן דומיא דמתני' דדף דלא אתי' ברייתא כחד מנייהו והא דלא קאמר הי ר' אליעזר והי רבנן לשון קצרה נקט כדפי' רשב"ם דלקמן נמי קאמר אלא ר' אליעזר דדף ולא קאמר אלא ר' אליעזר ורבנן דדף דהא כרבנן נמי לא אתיא. לכך נראה דכרבנן דבית לא אתיא כמ"ש התוס' וכרבנן דכוורת נמי לא אתיא דלמאי דס"ד דבכוורת מחוברת איירי וטעמא דרבי אליעזר דכקרקע דמי ולרבנן לאו כקרקע דמי דייק שפיר כדדייק לקמן ממתני' דדף והיינו מדלא מפליג בכוורת בין חקקה ולבסוף קבעה ובין קבעה ולבסוף חקקה כדרך שעושין כוורת בעצי היער אלמא דלר' אליעזר בין כך ובין כך כקרקע דמי ולרבנן בין כך ובין כך לאו כקרקע דמי וא"כ לא אתיא לא כרבי אליעזר ולא כרבנן ודחי התם כדאמר ר' אלעזר וכו' דלא חיישינן לחיבור הכוורת ופליג' אי דרשינן היקיש' דיער אי לאו. והא דלא קאמר ש"ס נמי בהא דבית וכוורת מני אי ר' אליעזר אפי' חקקו ולסוף קבעו אי רבנן אפ' קבעו ולבסוף חקקו כדאמר בסמוך אמתני' דדף י"ל דהכי אורחא דש"ס בכולהו דוכתי היכא דאית ליה פירכא על איזה תיובתא או על בעיא לא שביק ש"ס לסיים ולפרש התיובתא או הבעיא עד דשקיל וטרי ברישא באותה פירכ' והדר מפרש לה לתיובתא או לבעיא הכא נמי כי אמר לעיל מני לא רבי אליעזר ולא רבנן רצה לסיים ולפרש דאי רבי אליעזר אפילו חקקו ולבסוף קבעו וכו' כדמסיק אלא דלא שביק ש"ס לסיים ולפרש עד דשקיל וטרי ברישא הי נינהו רבי אליעזר ורבנן ובתר דאשכח להו מסיים ומפרש הקושיא וקאמר אי רבי אליעזר אפי' חקקו וכו' והכי איתא נמי בהגוזל קמא גבי הא דבעי יש שבח סימנים על גבי צמר וכו' וכה"ג אשכחן בכמה דוכתי:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה