אור ברסלב

תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור

דף סג

דף סב

סומכוס אמר אין פחות מרביע וכו' פירש רשב"ם זכרונו לברכה והתוספות דסומכוס לטעמא אזיל דאמר ממון המוטל בספק חולקין והכא מספקינן ליה אי פלגא קאמר או רביעית הלוג הלכך נוטל חצייה של פלגא ותימא לפירושו הא דקאמר אין פחות מרביע מה נפשך אי אנותן קאי שאין במשמעות לשונו פחות מרביע הא ליתא שהרי מה שנוטל רביע טעמא משום דמספקינן אי פלגא אי כל שהוא קאמר ואי אבית דין קא דבי דינא לא יהבי ליה פחות מרביעית הא נמי ליתא דאם כן אמאי קאמר אין פחות מרביע משמע דלא יהבינן ליה פחות מרביע אבל טפי מרביע יהבי וזה אינו דהא אין נותנין לו אלא רביע ואם כן ה"ל למימר האומר תנו חלק וכו' סומכוס אומר נותנין לו רביע לחביות שמינית וכו' ואמאי נקט בכולהו אין פחות. ועוד דלפי' צ"ל דאין התנא חושש להזכיר מה שנותן לו יותר מרביע וזה דוחק ועוד דפשט ליה מסומכוס ואי סומכוס לטעמיה אזיל הא לא ק"ל כוותיה אלא כרבנן דפליג עליה כמ"ש התוספות והרי"ף והרא"ש ז"ל. ועוד דקאמר לחביות אין פחות משמינית ופירש רשב"ם משום דחצי הבור צריך לחביות ומספקינן בפלגא דחביות או משהו וכו' אמאי לא מספקינן נמי בכולה חביות ונימא תנו חלק בבור פלגא דבור קאמר ויטול רביע דבור מיהו יש לדחוק דלהכי לא מספקינן בכולו חביות דא"כ למה הזכיר חלק תנו לפלוני בבור לחביות מיבעי ליה ותדע דלהכי לא פי' רשב"ם ז"ל דרביע הבור צריך לחביות ומספקינן אי כולהו חביות אי משהו קאמר לכך נראה דטעמא דאין פחות מרביע משום דאין דרך בני אדם לומר חלק סתם בפחות מרביע ואפשר (דחלק שלישי או פלגא קאמר מ"מ בפחות מרביעית לא נתכווין לחלק חמישית וששית ויותר לאו חלק סתמא מקרי וכיון דלא נתכווין לפחות מרביע נוטל רביע דהממע"ה ואע"ג דסומכוס קאמר לה וסומכוס אית ליה דממון המוטל בספק חולקין ואם כן יטול רביע וחצי רביע י"ל דלא פליג סומכוס אלא בעומדת באגם שאין מוחזק לא זה ולא זה אבל היכא דמוחזק חד מנייהו מודה סומכוס דהממע"ה כמ"ש התו' בהדיא בפרק השואל בשם רשב"ם ז"ל והכא היורשים או הנותן מוחזקים. וכן הא דקאמר לחביות אין פחות משמינית טעמא נמי משום דיש חביות גדולות מחזיקות שביעית או ששית הבור ויותר מ"מ בפחות מחלק שמינית הבור לאו חביות סתמא מקרי ודיינינן בפחות מלשונו וכן יש לפרש כולן וכן פי' רב אלפס ז"ל ואית דמפרשי שהביא רשב"ם ז"ל. וא"כ האומר סתם תנו חלק לפלוני בנכסי נוטל רביע מנכסיו ודלא כמ"ש בש"ע סימן רנ"ג בהג"ה:

ואהני מתהום ארעא ועד רום רקיע למקני בור ודות ומחילות מה שפירש רשב"ם ז"ל דעד רום רקיע לא מהני מידי כבר הקשו התוספות על דבריו גם מה שפירש ר"י ז"ל נראה קצת דוחק דאמאי לא קאמר ואהני רום רקיע למיקני גג שיש לו מעקה וכו' ומדברי הרמב"ם ז"ל נראה דלאו מחילות שתחת הקרקע קאמר אלא רגילין היו לעשות על מעזיבת הבית חלל ועליו היו עושין מעזיבה שנייה והוא גג ומחילות דהכא היינו החלל שבין המעזיבות למעלה והשתא ניחא דמהני מתהום ארעא למיקני בור ודות ומהני עד רום רקיע למיקני מחילות שלמעלה:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה