תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף נט
והחוט המשולש לא במהרה ינתק נראה דלהכי צוה הכתוב שילמוד אדם תורה עם בניו ובני בניו שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך דכל שהוא ובנו ובן בנו תלמידים חכמים שוב אין התורה פוסקת מזרעם עד עולם ולכך בהאי קרא דוהודעתם לבניך ולבני בניך יש שלשה נוני"ן הפוכין כמ"ש ר"י בעל הטורים ז"ל:
הזיז עד טפח יש לו חזקה ויכול למחות פירש רשב"ם ז"ל יכול למחות בו בעל החצר שלא למלאות אויר חצירו ותימה דאם כן סיפא דקתני פחות מטפח אין לו חזקה ואין יכול למחות ע"כ נמי אבעל החצר קאי דאינו יכול למחות בבעל הגג דומיא דיכול למחות דרישא דהא סיפא ארישא קאי ואם כן אמאי קאמר רב הונא בש"ס לא שנו אלא בעל הגג בבעל החצר וכו' והתוספות כתבו דיכול למחות דרישא אפילו בעל הגג בבעל החצר נמי קאמר מכל מקום קשה דלדידהו צריך לומר דאין יכול למחות דסיפא בין בבעל הגג בין בבעל החצר קאמר דומיא דרישא דאיירי בתרוייהו ואמאי קאמר רב הונא אבל בעל החצר בבעל הגג יכול למחות על כן נראה דמתניתין תני והדר מפרש וה"ק הזיז עד טפח יש לו חזקה והדר מפרש לאיזה ענין יש לו חזקה וקאמר דיכול למחות פירש בעל הגג יכול למחות בבעל החצר שאם רצה בעל החצר לבנות תחת הזיז ולבטל תשמישו בעל הזיז מעכב עליו וסיפא נמי הכי קאמר פחות מטפח אין לו חזקה לענין דאין יכול למחות בעל הגג בבעל החצר שאם בעל החצר רוצה לבנות תחתיו ולבטל תשמישו אין בעל הזיז יכול לעכב עליו וכן משמע בהדיא מדברי הרמב"ם ז"ל בפרק ח' מהלכות שכנים שכתב היה הזיז טפח החזיק באויר החצר כנגדו ואם רצה בעל החצר לבנות תחת הזיז ולבטל תשמישו בעל הזיז מעכב עליו ואם אין בזיז טפח לא החזיק באויר החצר וכל עת שירצה בעל החצר לבנות תחתיו ולבטל תשמישו וכו' והשתא ניחא דקאמר רב הונא לא שנו אלא בעל הגג בבעל החצר דרישא נמי בהכי איירי ורב יהודה דאפילו בעל החצר בבעל הגג אינו יכול למחות לאו דסיפא דמתני' בהכי איירי אלא מסברא דנפשיה קאמר הכי א"נ ס"ל דסיפא דמתני' איירי בין בבעל החצר בין בבעל הגג ורישא נמי איירי בתרוייהו דשניהם יכולין למחות כמ"ש התוס' ואף על גב דיכול למחות דרבי זירא לאו פירושא קא מפרש לה אין בכך כלום:
החזיק רוחב טפח במשך ארבע החזיק ברוחב ארבע כתב רב אלפס ז"ל דיש לו נמי לבעל הזיז למטה מן הזיז אויר ארבע וכשרוצה בעל החצר לבנות תחת הזיז צריך להניח אויר ארבע והרמב"ם ז"ל בפ"ח משכנים כתב שצריך להניח אויר תחת הזיז עשרה טפחים וכתב הרא"ש ז"ל דמה שכתב רב אלפס שיש לו גם ארבע טפחים למטה מן הזיז לא מסתבר לי דזיז רחב משתמשין עליו ומה צריך לאויר שתחתיו ע"כ ולי נראה דלהכי קתני מתניתין הזיז עד טפח יש לו חזקה ולא קתני זיז טפח יש לו חזקה לאשמעינן דלמעלה מטפח נמי אפילו הוא רחב הרבה יש לו חזקה לענין שיכול למחות בבעל החצר שלא יבנה תחת הזיז לבטל אויר תשמישו ואי הוה תני זיז טפח יש לו חזקה הוה אמינא דוקא בזיז טפח שהוא קצר ולא חזי אלא למיתלי בו חפציות באויר שתחתיו לכך יכול למחות בו שלא יבנה תחתיו אבל בזיז רחב הרבה דחזי להשתמש עליו אינו יכול למחות בו שלא יבנה תחתיו לכך קתני הויז עד טפח דלמעלה מטפח ועד טפח יש לו חזקה לענין שיכול למחות בו שלא יבנה תחתיו ולמאי שכתבו התוספות דטעמא דבעל הגג יכול למחות בבעל החצר משום דאם יניח עליו כלי מלא מים וישפך יתקלקל הכותל יש לומר נמי דלהכי נקט הזיז עד טפח וכו' דלא תימא דבזיז טפח דוקא הוא דיכול למחות דכיון דקצת הוא שייך האי טעמא דאם ישפך הכלי יתקלקל הכותל אבל אם הזיז ארוך דליכא למיחש להכי אימא לא קמ"ל דלמעלה נמי יכול למחות משום דיכול לתלות דברים המכבידים ויתקלקל הכותל אי נמי משום דבעל הגג רוצה להשתמש בו כל שעה כמ"ש התוספות:
מאי איריא לחצר השותפין כתבו התוספות בשם רשב"א דהשתא לא סלקא דעתיה שיש לו שותפות בחצר ותימה דהא לקח בית בחצר אחרת ובנה עלייה על גבי ביתו לא יפתחנה בחצר השותפין דסיפא על כרחך בחצר שיש לו בה שותפות איירי מדקתני אלא אם רצה בונה את החדר לפנים מביתו ובונה עלייה ומסתמא חצר השותפין דרישא הוי דומיא דחצר השותפין דסיפא. ונראה דהכי פריך מאי איריא חצר השותפין דמשמע דוקא לחצר השותפין לא יפתח דכיון דשותף הוא באותו חצר אינו נתפס כגנב אם יסתכל שם דרך חלונותיו ולכך חיישינן שמא יראה מהם בחצר אבל בחצר חברו כיון דנתפס עליו כגנב אם יסתכל שם לא חיישינן להכי והא קיימא לן דלחצר חברו נמי לא יפתח משום היזק ראיה: