תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף נו
כל שהראהו הקב"ה למשה חייב במעשר והוא הדין בתרומה וביכורים ובשאר כל המצות התלויות בארץ וחדא מנייהו נקט הא דלא נקט כל מה שתיחס הכתוב באלה מסעי כמ"ש התוספות י"ל משום דאין משם ראיה דקני וקניזי וקדמוני לא יתחייבו במעשר לעתיד לבא דאיכא למימר דה"ה קני וקניזי וקדמוני ולא בא הכתוב אלא לכתוב גבולי ארץ ישראל מה שכבש יהושע ונחלו ישראל מיד דהכי משמע קרא דהתם דכתיב זאת האדם אשר תתנחלו אותה בגורל אבל ממה שהראה הקב"ה למשה יליף שפיר דקני וקניזי וקדמוני איין חייבין דכיון דכוונת משה לא היתה לאכול מפריה אלא לקיים מצות התלויות בארץ כדאיתא בפרק קמא דסוטה מפני מה נתאוה משה ליכנס לארץ ישראל וכי לאכול מפריה וכולי ועל פי דבריו השיב לו הקב"ה וראה בעיניך כי לא תעבור וגו' משמע דה"ק ידוע תדע שלא תעבור את הירדן לבא אל הארץ שבקשת כדי לקיים המצות אבל מפני שהיא חביבה בעיניך לכך עלה ראש הפסגה וראה בעיניך הארץ שהמצות נוהגות בה ואי אמרת דקני וקניזי וקדמוני נמי חייבין במצות אמאי לא הראהו לו אותן נמי דמאי שנא קני וקניזי וקדמוני משאר כל ארץ ישראל שהראהו לו דהא לגבי משה כיון שלא בא אל הארץ אין הפרש לגבי דידיה בין קני וקניזי וקדמוני לבין שאר ארץ ישראל אלא ודאי קני וקניזי וקדמוני אין חייבין וקב"ה לא הראהו אלא הארץ שחייבת במצות שהיתה חביבה עליו:
ב' בראשונה ב' בשניה ב' בשלישית משלשין ביניהם אתי לאשמעינן דהן כעדות אחת להזמה ולכך אין כל כת משלמת אלא שליש השדה ולא אמרינן כיון דשלש עדיות הן כל כת משלמת לו דמי כל השדה דהא כל חדא נתכוונה להזיקו בדמי כל השדה ונתקיים כאשר זמם לעשות ככל אחת מן הכיתות קמשמע לן דלא אמרינן הכי ואם כן קתני תנא דבר והיפוכו דברישא קתני דמשלמין לו את הכל ובסיפא קתני דמשלשין ביניהם פירש ואין משלמין לו את הכל והשתא אתי שפיר מה שפירש רשב"ם ז"ל גבי והן עדות אחת להזמה שאם הוזמו משלשין ביניהם כלומר דלא אמרינן כיון דשלש עדיות הן ישלם כל אחת את הכל קמשמע לן דעדיות אחת הן להזמה ואין כל כת משלמת אלא שליש השדה:
אלא למעוטי שנים אומרים אחת בגבה וכולי וגבי שנים בראשונה שנים בשניה כולי דמצטרפין משום דראוי כל מה שיכולין לראות באותה שנה אי נמי משום דמהני סהדותייהו לענין פירות שאכל בראשונה כמה שכתב הרשב"ם והתוספות ז"ל ובפרק מרובה איתא נמי להך סוגיא וגרסינן התם אלא למעוטי שנים אומרים אחת בגבה ושנים אומרים אחת בכריסה הני אמרי אכתי קטנה היא והני אמרי אכתי קטנה קטנה היא ונראה דש"ס גופא אתי לשנויי הך קושיא וקאמר דשאני הכא כיון דבגדולה רגיל להיות הרבה שערות בגבה ובכריסה הוה ליה כאלו העידו דאדרבא אכתי קטנה היא כיון שלא ראו שם אלא שערות אח' אבל בשנים העידו שאכלה בראשונה אין מדבריהם הוכחה שלב אכלה יותר לבד הוי חזקה מיהו בשנים מעידים שראוי אחת בכריסה ואותן שנים עצמן אומרים שראו נמי אחת בגבה כיון דאתו להעיד דגדולה היא ודאי מהניא אף על גב דרגיל להיות בגבה ובכריסה שערות הרבה ובפרק מרובה פירש כענין אחר וכדפירשתי שם כן נראה עיקר: