תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף נה
רב הונא בריה דרב יהושע אמר אפילו שערי דכדא כו' בדינא דשלטון פליגי אם השלטון דן ליטול בכרגא אפילו שערי דכדא או דוקא אקרקף דגברי מנח אף על גב דלכאורה דוחק הוא לומר דפליגי היאך דן השלטון דהכי נמי כתב רשב"ם ז"ל לעיל דרב יוסף לא סבירא ליה הא דאמר אביי דשלטון אמר לא ליכול ארעא אלא בשטרא דלאו דינא דשלטון הכי הוא אלא בחזקה נמי ליכול ואם כן במקום שידוע שהשלטון דן ליטול אפילו שערי דכדי מודי רבא דזבינא זביני אבל אין לפרש דבהכי פליגי רבא סבר דכרגא אקרקף דגברי דוקא מנח ואם השלטון דן ליטול קרקע בכרגא לאו דינא דשלטון איקרי אלא גזילה דשלטון דק"ל דינא דשלטון דינא גזילה דשלטון גזילה דאין לו ליטול קרקע שוה אלף זוז בשביל דבר מועט אלא במס הקרקע כיון דגוף הקרקע שלו הוא ואדעתא דהכי יהיב ליה הקרקע אבל כשנוטל קרקע שוה אלף זוז בשביל כסף גלגולת גזילה הוא ולא הוי זביניה זבינא ורב הונא בריה דרב יהושע סבר דלאו גזילה הוא דכל אשר לו לאדם משועבד לשלטון שאם אינו מקיים גזירת השלטון ליתן כסף גלגלתו שפיר קעביד לקנסו וליטול ממנו אפילו כל אשר לו בכרגא דמדברי הרמב"ם ז"ל פרק ה' מהלכות גזילה לא משמע כן שכתב לפיכך גבאי השלטון ושוטריו שמוכרים השדות במס הקצוב על השדות ממכרן ממכר אבל מס שעל כל איש ואיש אינו גובה אלא מן האדם עצמו ואם מכרו השדה במס שעל הראש הרי זה אינו ממכר אלא אם כן היה דין השלטון כך משמע דאפילו לרבא אם דין השלטון כך הוא ליטול קרקע במס שעל הראש הוי זביניה זבינא ולאו גזילה הוא:
ודרך הרבים ודרך היחיד במסכת פאה גריס בסדר המשנה דרך היחיד ואחר כך דרך הרבים והיינו דפריך בירושלמי אמאי איצטריך למיתני דרך הרבים כיון דתני דרך היחיד: