אור ברסלב

תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור

דף נד

דף נג

מוליא במוליא פי' רשב"ם ז"ל הרחיב התל במקומו והשפילו ונתן מגובהו סביבותיו לצדדין וננא בנצא שהשפיל שפתי הגומא וכו' ולפירושו תימה דאם כן צריך לומר דלחרישה בעינן קרקע שוה טפי מלדישה ואנן סהדי דלדישה צריך שהוחלק יותר כמ"ש התו' לכך נראה לפרש דמוליא במוליא היינו שעל ידי שעשה מוליא במקום אחר תיקן מוליא זה שלא הקפיד להשליך עפר התל לתוך הגומא דוקא אלא השליך עפרו במקום השוה באותו השדה ונעשה שם תל וכן נצא בנצא שחפר במקום השוה ונעשה שם גומא והשליך העפר לתוך גומא זו להשוותה נמצא שתיקן נצא זו בנצא אחרת וא"כ מעשיו מוכיחין שלא נתכווין להשוות כל השדה כולה לצורך חרישה אלא מקום אחד מן השדה בלבד לצורך דישה שאין צריך להשוות לצורך דישה אלא מקום אחד הראוי לכך באותו השדה אבל שקל מוליא ושדא בנצא ולא עשה תל במקום אחר מעשיו מוכיחין שנתכוין להשוות כל השדה כולה לצורך חרישה דצריך להשוותה כולה לכך וגם הרמב"ם ז"ל נראה שמפרש כן שכתב בפרק ב' מהלכות זכייה המשוה את פני הארץ אם דעתו לתקן הארץ קנה ואם דעתו להשוות מקום שיעמוד בו גורן לא קנה כיצד היה לוקח עפר ממקום גבוה ונותנו למקום הנמוך הרי זה מתקן את, הארץ ואם ראינוהו שאינו מקפיד על זה אלא משליך העפר והצרורות בכל מקום בלא הקפדה הרי זו בחזקת שאינו מתכוון אלא להשוות מקום לדייש ע"כ:

ושאינה מסויימת במצריה עד כמה פירש רשב"ם ז"ל עד כמה צריך לחפור ויקנה כולה ואין הלשון משמע כן מדלא קאמר ושאינה מסויימת במצריה בכמה בדאזיל תיירא כו' וכ"כ התוספות דלישנא לא משמע הכי:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה