אור ברסלב

תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור

דף לב

דף לא

במיחש זילות' דבי דינא קמיפלגי תימה מאי ס"ד דסתמא דש"ס דבעי למימר הכי וכ' לא ידע דאיכא לאקשויי א"ה מאי אירי' חד אפי' תרי נמי כדפרי' רב אשי ועוד דרבי יהודה ור' אלעזר ורבן שמעון כולהו קאמרי במלתייהו ע"פ עד אחד משמע דעיקר מלתא בעד אחד תליא ועוד קשה דמאי איצטריך למימר דמעיקרא אחתיניה ע"י קלא והדר אסקיניה ע"י עד אחד הוה ליה למימר סתמא דנפק עליה קלא דבן גרושה ובן חלוצה הוא ואתא עד אחד ואמר דכהן הוא ואתו בי תרי אמרי כו' ונהי דאיצטריך למימר דנפק עליה קלא מעיקרא כדפי' רשב"ם ז"ל דאי לאו קלא עד אחד להכשירו למה לי מ"מ הא דאחתיני' ואסקיי' מעיקרא לא איצטריך למימר ועוד תימא כיון דאחתיניה מעיקרא אמאי אסקיניה והא איכא זילותא דבי דינא וכ"ש דהדר ואחתיניה דהוי זילותא טפי ומה שכתבו רשב"ם ז"ל והתוספות דליכא זילותא דבי דינא אלא היכא דהורידוהו ע"י עדות אבל בשביל קול בעלמא ליכא זילותא דוחק הוא דמה לי על ידי עדות מה לי על ידי קול כיון שסותרין דיניהן וחוזרין וסותרין דמיא לחוכא ואטלולא. על כן נראה לפרש דסתמא דש"ס סבירא ליה דזילותא דבי דינא לא הוי אלא כשהורידוהו שני פעמים ואחר כך רוצין להעלותו וכן פירש"י ז"ל במסכת כתובות והשתא ניחא דכולהו נקטי על פי עוד אחד דבתרתי סהדי לא מצו למימר הכי דאי אתו מעיקרא תרי סהדי ואמרו דבן גרושה וחלוצה הוא ואחתיניה והדר אתו תרי סהדי ואמרו דכהן הוא ואסקינהו לא מצו תו למימר דהדר אתו תרי סהדי ואמרו דבן גרושה וחלוצה הוא ואחתינהו דתרי עדים כמאה דמי וא"כ אמאי הדרי ואחתיניה אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי גברא אחזקתיה ומהאי טעמא לא מצי נמי למימר דמעיקרא נפק עליה קלא דבן גרושה הוא ואחתיניה והדר אתו תרי סהדי דכהן הוא ואסקיניה דא"כ כי הדר אתו תרי סהדי ואמרו דבן גרושה הוא לא מצי למימר דאחתיניה דאוקי תרי להדי תרי כו' ולא משכחת לה שהורידוהו שני פעמים וחוזרין ורוצין להעלותו אלא בכי האי גוונא דמעיקרא נפק עליה קלא דבן גרושה הוא ואחתיניה ואתא עד אחד ואמר דכהן הוא וכו' ולהכי נקטי כולהו ע"פ עד אחד ואף על גב דלבסוף מצי למימר דאתו תרי סהדי ואמרו דכהן הוא מכל מקום כיון דמעיקרא איצטריך למימר דלא אתי אלא עד אחד נקט נמי לבסוף עד אחד ותו כיון דבחד סגי לצרף עם עד הראשון למה ליה למימר דאתו תרי סהדי ותנאי דמתניתין נמי לא מצי למינקט על פי שנים עדים דאם כן לא הוי ידעינן פלוגתייהו דלא הוה ידעינן דאיירי דמעיקרא אתי עד אחד. ורב אשי לא ניחא ליה הך סברא למימר דלא הוי זילות' אלא כשהורידוהו שני פעמים דאיהו סבר דאפילו בחד זמנא הוי זילותא ולהכי פריך עליה אי הכי דבזילות' פליגי מאי אריא חד אפי' תרי נמי דחד זימנא נמי איכא זילותא ומה שהקשו התוספות דבשמעתא משמע דאפילו בחד זימנא הוי זילותא לאו קושיא היא דכיון דסתמא דש"ס ורב אשי פליגי בהך סברא איכא למימר דרבא ורב נחמן כסברת רב אשי סביר' להו דבחד זימנ' נמי הוי זילותא אבל סתמא דש"ס פליג' ואית לה דלא הוי זילות' אלא בתרי זימני. ואף על גב דמבריית' דלעיל משמע דרבי מנחם בר יוסי אית ליה דהוי זילות' בחד זימנ' י"ל דסתמא דש"ס לא ידע בריית' אי נמי ידעה וסביר' ליה דטעמא דרבי יוסי לאו משום זילות' אלא משום דמספיקא לא מפקי לה מבעל כמו שכתבו התוספות וכן צ"ל אליבא דרב נחמן דאי לאו דאותביה רב המנונא ורבא הוה סבר למיעבד עובדא ועל כרחך משום דלא שמיע ליה ברייתא אי נמי שמיע ליה והוה סבר דטעמא משום דמספיקא לא מפקי לה מבעל ולא משום זילותא. ולפי מה שפירשתי הא דקאמר לעיל דרב נחמן תלי נפשיה באשלי רברבי לאו מאוקימתא דרב אשי לחודא מייתי ראיה דמאוקימתא קמייתא דסתמא ש"ס נמי מייתי לה דהא רבן שמעון בן גמליאל לא חייש כלל לזילותא דבי דינא ורבי אליעזר נמי לא חייש אלא היכא דהורידוהו תרתי זימני אבל בחד זימנא לא הוה זילותא ואם כן רב נחמן שפיר עבד עובדא דבחד זימנא ליכא זילותא:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה