תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף כה
אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר כתבו התוס' משום דרוח מערבי שהיא קשה יוליך הרוח מן העיר וקשה דבסמוך קאמר ארבעה רוחות מנשבות בכל יום ורוח צפונית עם כולן משמע דמנשבות בכל יום אחת אחת זה אחר זה קאמר וא"כ אמאי עושין בורסקי למזרח תינח רביע היום בשעה שרוח מערבי מנשב דאז מוליך הרוח מן העיר בתר הכי מאי איכא למימר ושמא כיון דלח הוה ריח רע קבוע שבכל יום הרוח מוליכו מן העיר אין הריח קשה לעיר ויותר נראה כדפירש"י ז"ל לפי שרוח מזרחית חמה ממעט' היזק הריח וכ"כ הרמב"ם ז"ל:
דכתיב וצבא השמים לך משתחוים פי' השמש והירח שהולכים בכל יום ממזרח למערב לך משתחוים כל זמן שהולכים וכיון דהליכתן ממזרח למערב על כרחך פניהם כלפי מערב הוא וכיון שמשתחוים לשכינה בעת הליכתם צ"ל דשכינה במערב הוא מתקיף לה רב אחא בר יעקב ודלמא למזרח משתחוים ופניהם למזרח הוא וכי תימא והלא ממזרח למערב הולכין ואין דרך לילך לאחוריו דלמא הם עושים כעבד שנוטל פרס מרבו שחוזר לאחוריו ופניו כלפי רבו ומתרחק תמיד בהשתחואה:
קשיא וא"ת מאי קושיא והא מסתבר טפי למימר שהולכין לפניהם כדרך כל הארץ ממה שנאמר שהולכין לאחוריהם וי"ל לפי ששנים עשר מזלות הולכין ברקיע לאחוריהם כדאיתא במדרש רבה פרשת נשא אמר רבי יוחנן לית מזל חמי במה דלעיל מיניה אלא במה דלרע מיניה כהדין בר נש דהוא סליק בסולמא הפוך לאחוריו וכן יסד הפייט באופן דחתן ולהכי מסתבר ליה למימר דחמה ולבנה נמי הולכין לאחוריהם:
שמזלת את הזהב פירש"י ז"ל שמחממת ומביאה שרב ורעבון בא ואף על גב דאמר לעיל שאין העולם מתקיים בלא רוח צפונית לפי שהיא רכה ומתוקה וצלולה מכל מקום רעבון בא לפי שמפזרת את העננים ואין הגשמים יורדין כדאמר ביבמות שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא נשבה להם רוח צפונית דלא מבדרו עננים ולהכי כתיב מצפון זהב יאתה שהרוח מפזרת העננים ומטהרת פני רקיע כזהב ואיתא נמי בפרק הדר שמעתא בעי צילותה כיומא דאסתנא פי' ביום שמנשבת בו רוח צפונית ועוד יש לפרש דמזלת לשון יזל מים דלפי שרוח צפונית מתוקה הפירות מתברכין והזהב זב לבעלי הפירות וכדפירש רש"י זכרונו לברכה גבי וכימיך דבאך והזלים זהב מכיס נמי לשון זיבה הוא:
אמר רב חסדא מאי דכתיב מצפון כו' וכן הוא אומר כו' תימא בשלמא לעיל איצטריך למינקט לישנא דמזלת משום דדריש קרא דתזל ולהכי איצטריך לאתויי ראיה דכתיב זילותא גבי זהב אבל הכא לינקט לישנא אחריתי ולא לייתי ראיה:
הרוצה שיחכים ידרים לפי שהחכמה באה משם וגם התורה שם היא כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה מימינו יתב' היושב במערב ונראה דהיינו הא דכתיב בספר יהושע תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ואיתא בתמורה שאמרה כי אין בו אלא תורה לפי שהתורה והחכמה מצד דרום הן באין לכך אמרה ארץ הנגב נתתני ואפשר דמשום הכי חכמים גדולים מצויין בארץ העב כדמשמע במסכת תמיד דקאמר עשרה דברים שאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב ובפרק כיצד מעברין נמי קאמר נתייעץ במכתיר והנגיב למפיבושת ופירוש רש"י ז"ל שם והנגיב והדרים הלך לו למפיבושת לפני זקני דרום שהם חכמים מאוד: