תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף כ
מיתיבי עשבין שתלשן והניח בחלון או שעלו מאליהן תימה דלא פריך ממתני' שהביאו התוס' והיא בפ' שמיני דאהלות אלו מביאין וחוצצין האירוס והקיסום וירקות חמורים ודלעת יוונית ואמאי חוצצין הא חזו ליה או לבהמתו ושקיל להו ויש לומר כמו שכתבו התוספות דהתם לענין אהל איירי ואהל הוי אע"ג דלא מבטל ליה וכן משמע מפי' רש"י ז"ל שכתב שם אהא דקתני התם והעוף ששכן ובקשור ויתכן דהכא אפי' בלא קשור דלא דמי לעוף ששכן בחלון דלא יחפור דהתם לענין למעט את הטפח דבעינן בטול עד כאן: ועוד נראה דשמואל דוקא נקט רקיק אינו ממעט בחלון דמיירי שאין הרקיק סותם החלון אלא ממעטו פחות מכשיעור ולהכי בעי ביטול אבל כשסותם כולו מודה שמואל דחוצץ הרקיק וכמו שכתבו התוספות גבי כלי חרס ולהכי באירוס וקיסום כו' חוצצין כיון דסותמין כולו דהכי משמע לישנא דחוצצין כמו שכתבו התוספות וכן כתב בהדיא הראב"ד ז"ל בהשגה פרק ט"ו מהלכות טומאת מת דכולהו מילי דחשיב בשמעתין אם סותמין כל החלון חוצצין אף על גב דשקיל להו והא דפריך ממתניתין דקופה מלאה תבן אף על גב דחוצצין קתני יש לומר דבכל הספרים גרסינן התם במסכת אהלות טהורין ולא חוצצין וכן משמע דומיא דרישא דמייתי התוספות דקתני התם קוברי המת שהיו עוברים באכסדרה כו' אם יכולה דלת לעמוד בפני עצמה טהור ואפילו אי גרסינן חוצצין ניחא דעל כרחך סבירא ליה דאפילו אין סותמין כל החלון ממעטין כיון דאיכא מקום הקופה והחביות וכ"כ רש"י ז"ל שם בפ"ו דאהלות ואם כן חוצצין דנקט על כרחך היינו ממעטין ואפשר כיון דעל ידי עובי הקופה והחביות נסתם הכל נקט הך לישנא אע"ג דקופה וחביות גופיה לא מהניא כיון דמקבלי טומאה:
בחביות של מתכת כתבו התוספות דהכא מיירי שהגרוגרות בולטות חוץ לפי חביות מדנקט גרוגרות ולא נקט פירות איכא למימר דנקט גרוגרות משום דבעי למיתני כל שאלו ינטלו יכולין לעמוד בפני עצמן וזה שייך בשאר פירות אלא בגרוגרות כיון שהן מדובקין:
ולא פליגי דאי פליגי אמאי לא פליגי נמי ארבב כיון דטעמא דתרוייהו שוין משום דאין סופן להתקיים:
הכי גרסינן בספרים דתנור דידן כי כירה דנחתומין דמי ונראה דאתי לשנויי דלא תקשי כיון דתנור וכירה דמתניתין בדידן איירי אם כן אמאי אין שיעורין שוין לפי ערך תנור וכירה דנחתומין דכי היכי דכירה דידן סגי בטפח דהוא שליש מכירה דנחתומין הכי נמי בתנור דידן אמאי לא סגי ליה בטפח ושליש דהיינו שליש מתנור דנחתומין לכך קאמר דתנור דידן ככירה דנחתומין דמי פי' שהוא גדול יותר משליש תנור דנחתומין אלא ככירה דנחתומין הוא ולהכי בעי שלשה טפחים והתוספות כתבו כל אחד היה עושה תנור שלו כפי מה שהיה רוצה וכו' נראה דגרסינן ותנור דידן בוי"ו וכן גריס רבינו נסים ז"ל ולכך כתבו דנפקא מינה וכו':
תנא ביין התירו מפני שמשביחו קצת תימה דרש"י ז"ל פירש במתניתין ביין התירו לפי שאין העשן קשה ליין משמע דאינו משביחו אלא משום דאינו קשה לו התירו ועוד דדבר הנראה לעינים וידוע הוא דאין העשן או הבל החם לפירש התוספות מועיל ליין ונהי דאינו מזיקו אבל פשיטא הוא דאינו מועילו ועוד דקתני רישא ביין התירו מפני שמשביחו משמע דאי לאו דמשביחו לא התירו ובסיפא קתני מפני שמסריחו משמע דאי לאו דמסריחו התירו אף על גב דאינו משביחו ויש לומר דבתוספתא דמכילתין קתני ביין התירו אף על פי שממעיטו אינו אלא משביחו והשתא ניחא דההבל ודאי אינו משביחו ומכל מקום אינו קשה לו ואינו מחמיץ על ידי ההבל כיון דיין ארץ ישראל טוב ומתוק הוא וזהו שפירש רש"י ז"ל שאין העשן קשה ליין וברייתא אתי לפרושי דלא תקשי אמאי התירו דנהי דאינו מחמיץ על ידי ההבל החם מכל מקום היין פוחת והולך ומתמעט ומתייבש על ידי ההבל החם לכך קאמר מפני שמשביחו דיוצא הפסדו בשכרו דעל ידי שמתייבש ומתמעט נעשה היין יותר טוב כידוע שעל ידי כן היין מתעבה ומתחזק לפי שהמים שבתוכו מתייבשין אבל רפת בקר לא התירו דאף על גב דאין ההבל קשה לו ומה שהוא מתמעט הוא משביח מכל מקום לא התירו מפני שמסריחו: