תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף ד
אי הוה ידענא דזהרי רבנן כולי האי לא הואי קטילנ' להו דלא קטלינהו אלא לפי שהיה חושש שלא יזהרו בו ויסלקוהו או יקטלוהו כיון דממובחר שבאחיך בעינן:
דמיחזי כי אדוותא דימא והים דומה לרקיע ורקיע לאבן ספיר וספיר לכסא הכבוד וכשהקדוש ברוך הוא מסתכל בכסא הוא זוכר בבית המקדש כדקאמר גבי חוט של תכלת בפר' כיסוי הדם מה נשתנה תכלת מפני שתכלת דומה לים וכו' ועוד שעל ידי כן כשהוא יתברך מסתכל בבית המקדש כמו שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים הוא זוכר בזכותן של האבות שנמשלו לגלי הים כדאיתא בפר' חלק צהלי קולך בת גלים בתו של אברהם יצחק ויעקב שעשו מצות כגלי הים. ועוד נראה לפי שעל ידי כן היו נראים דמות אבני שיש טהור של בית המקדש שלמטה כדמות אבני שיש טהור של מעלה כדאיתא בפרק אין דורשין אמר להם ר' עקיבא כשתכנסו אצל אבני שיש טהור הזהרו שלא תאמרו מים מים וכתב רב האי גאון ז"ל הביאו בערוך דבהיכלות זוטרתי מפורש בלשון הזה פתח היכל ששי נראה כמי שיש בו מאה אלפים רבבות גלי מים ואין בו אפי' טיפה אחת של מים אלא אויר זיו אבני שיש טהור שסלולות בהיכל שזיו מראיהן דומין למים:
אמר רבינא הכא בהוצא עסקינן וא"ת אמאי לא קאמר אלא אמר רבינא ועוד אמאי אשמעינן תנא לאפוקי מדאביי בזה עושה חזית וזה עושה חזית לאשמעינן בחדא ונראה דלא הדר משינויא קמא דהשתא נמי איירי דקדים חד מינייהו ועבד חזית ובהוצא איירי ואשמעינן תנא דלית ליה תקנתא לחבריה אא"כ יעשה ג"כ חזית ולא אמרינן דסגי ליה שיקלקל את החזית הראשון דהיינו דמקליף ליה קילופא משום דא"נ מקליף ליה אכתי מידע ידיע כדאמר לעיל ואם כן אכתי אי למיחש שיאמר דידיה הוא כיון דהוה ליה חזית ויאמר שחבירו קלקלו ברמאות והיינו לאפוקי מדאביי דלאביי קילופא לא ידיע:
לפי דמי קנים בזול פי' דאפילו דמי קנים לא יהיב ליה כשיעור שויין דאמר ליה לדידי הוה סגי ליה בנטירא בר זוזא אלא שמין את הקנים בזול כדאמרי' בפרק מי שמת כל זוזא חשיב בארב' דנקי דהיינו שני שליש הדמים וכי האי גוונא איתא בפרק כיצד הרגל דקתני התם ואם נהנית משלמת מה שנהנית ומפרש רבא דמי שעורים בזול ופירש שם רש"י ז"ל כדפירש' דלא יהיב דמי שויין אלא בזול יתן וכן כתבו התוספות ומ"מ דמי קנים בזול יהיב ליה דאנן סהדי דאם היה מוצאם כל כך בזול היה גודר בהן רש"י ז"ל כתב דמי קני' דאמר ליה לדידי סגי בגדר קני' וקשה כיון דגדר קנים מיהא בעי אמאי שמין אותן בזול ולא יהיב דמי שויין:
ת"ק סבר רביעית הוא דיהיב ליה אבל ראשונה שנייה ושלישית לא יהיב ליה הכי משמע לישניה דתנא קמא דקתני וגדר את הראשונה ואת השנייה ואת השלישית ולא קתני סתמא המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדרן אין מחייבין אותו אלא משום דהוה משמע דאיירי דגדר שלשתן בבת אחת ואין מחייבין אותו לשלם שלשתן קאמר ואם כן הוה דייקינן הא גדר ארבעתן מחייבין אותו לשלם כולן לכך קתני וגדר את ראשונה ואת השנייה כו' כלומר שגדרן אחת אחת ואין מחייבין אותו אכל חדא באפה נפשה קאי שאם גדר את הראשונה בלבד אין מחייבין אותו לשלם הראשונה ואם חזר וגדר את השנייה אין מחייבין אותו לשלם השנייה וכן אם חזר וגדר את השלישית אין מחייבין אותו לשלם את השלישית ואם כן דייקינן הא אם חזר וגדר גם את הרביעית מחייבין אותו לשלם את הרביעית בלבד. והשתא ניחא הא דקאמר איבעית אימא מקיף וניקף איכא בינייהו כלומר דתנא קמא נמי אית ליה דמגלגלין עליו את הכל מיהו דוקא בניקף אית ליה הכי אבל עמד מקיף אינו נותן לו אלא דמי רביעית דהכי משמע לישנא דתנא קמא כדפירשתי אבל רבי יוסי דנקט סתמא אם עמד משמע דבמקיף נמי אית ליה דמגלגלין ולישנא אחרינא נמי אתי שפיר והכי קאמר תנא קמא סבר אם גדר מקיף את הרביעית נמי יהיב ליה פירש לאו דיהיב ליה דמי כולן כמו בגדר ניקף קאמר דהא לישנא לא משמע הכי כדפירש' אלא דאם גדר מקיף נמי יהיב ליה מידי קאמר כלומר דיהיב ליה מיהא דמי רביעית ולהכי נקט ש"ס נמי יהיב ליה ולא נקט נמי מגלגלין ורבי יוסי דנקט לישנא דאם עמד משמע דסבר דדוקא אם עמד ניקף הוא דיהיב ליה פירש ומגלגלין עליו את הכל אם גדר מקיף לא יהיב ליה מידי אפילו דמי רביעית והתוספות כתבו דיש ספרים גרסינן אבל מקיף לא יהיב ליה אלא דמי רביעית ולפי זה צריך לומר דלתנא קמא אפילו גדר מקיף מגלגלין עליו את הכל וכן משמע מפירש רש"י ז"ל שכתב ודייקינן ממילתיה הא רביעית מחייבין אותו וכל שכן כשגדרה ניקף משמע קצת דמקיף וניקף שוין הן לתנא קמא וקשה דלישנא לא משמע הכי מדלא קתני סתמא וגדרן רואין מחייבין אותו כדפירש' לכך נראה דלהך לישנא נמי אית ליה לתנא קמא בגדר מקיף דלא יהיב אלא דמי רביעית ור' יוסי פליג וסבר דלא יהיב ליה מידי וכן משמע בפרק כיצד הרגל דלרבי יוסי לא יהיב ליה מידי כמו שכתבו התוספות: