תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף ג
מאי קמ"ל בשאין בה דין חלוקה דכשרצו פלגי תנינא מכאן קשה נמי על מה שפירש"י ז"ל לעיל גבי הא דקאמר אי תנא אותו ה"א במסיפס בעלמא שכתב דה"א דרצו דקתני אחלוקה קאי וכשאין בה דין חלוקה דא"כ מאי קמ"ל באין בה דין חלוקה דכי לית בה דין חלוקה כי רצו פלגי תנינא אימתי כו' דהא ליכא לשנויי כדמשני הכא דאי מהתם ה"א במסיפס בעלמא דהא בעי למימר השתא דרישא נמי במסיפס מיירי:
אמר אביי גמירי אי כולה בבנין כתבו התו' השתא לא צריך לשנויי קמא וכתב מהרש"ל ז"ל ותימה הא בכמה מקומות רגילין התוס' לדקדק מדלא קאמר אלא ש"מ דקאי בשיטתא קמא על כן נראה דכולן בבנין היינו כעין בנין הראשון קאמר דהוי ל' אמה ולא הוצרך לדחוק ולפרש כן דכל היכא דלא נזכר שום אמורא בשינויא קמא לא קאמר ש"ס אלא בשינויא בתרא אע"ג דהדר ביה משינויא קמא כמו שכתבו התוספות בכמה דוכתי:
לא לסתור איניש בי כנישתא וכו' איידי דמפרש לעיל קרא דגדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון כו' נקט הך מילתא הכא לאשמעינן דרמז נמי הכתוב לבנין הורדוס שהיה גדול כבודו בנוי כדאמר לקמן מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מיהו הא דהוי גבוה טפי נמי רמז הכתוב דאי לאו הכי כל זמן בית שני קודם שבנאו הורדוס במאי הוה גדול מן הראשון ונראה דלכך כפל הכתוב הזה האחרון ולא כתב הזה לחודא האחרון רמז לבנין הורדוס:
בנו בי קייטא בסיתווא כתב בהגה' תוספות דבזמן גדול כל כך אין לחוש להך טעמא משום דהא דקאמר משום פשיעות לאו דמתרמי אונס ולא יבנוה לגמרי דא"כ כי איכא זמן גדול מאי הוי אלא דלא מתרמי אונס ופשעי ולא יבנוה לאלתר קאמר וכן כתב רבינו נסים ז"ל דלא חיישינן שלא יבנוה כלל מיהו בסמוך לא משמע כן דפריך ובבא בן בוטא היכי אסביה ליה עצה כו' משמע דה"ק היכי אסביה עצה ולא הוה חייש לפשיעותא שלא יבנה כלל מדקא משני שאני מלכותא דלא הדר ביה משמע דלא הדר ביה שלא יבנה אותו כלל קאמר דדוחק לומר דלא הדר ביה ויבנה לאלתר דאין הלשון משמע כן ועוד דומי' דעקר טורא ולא הדר ביה ועוד דאם כן מאי איצטריך למימר מלכותא שאני תיפוק ליה דליכא למיחש שיפשע ויתעצל בבנינו לפי שהיה צריך לבנות לאלתר ובזריזות משום אימת המלכות כדאמר לקמן דשדר שליח וצוה לעכב ג' שנים וכן משמע מפירש"י ז"ל שכתב משום פשיעותא דלמא מתרמי אונס ופשעי ולא בנו אחריתי משמע שלא יבנה כלל וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל פי"א מהלכות תפילה שסתם וכתב שמא יארע להם אונס ולא יבנו וכו' עד וישאר חרב:
ועייליה לפורייה להתם פירש"י ז"ל כדי שלא יתייאש בבנינו שהחמה והגשמים מצערין אותו ודבריו תמוהים חדא דא"כ אמאי לא אפקיה עד דמתקין ליה שפיכי הא מיד לאחר שבנו תקרת בית הכנסת וכ"ש הגג שעליו היו לו למחסה ומסתור מפני החמה והגשמים שלא ירדו עליו ואם כן הא דלא אפקיה לאחר שנעשה התקרה והגג לא הוה ביה שום תועלת ובחנם הניחו שם ועוד אמאי עייל לפורייה דוקא ולא שלחנו ושאר כלי תשמישו ועוד תימה כיון דלא נתכווין אלא כדי להצטער עצמו כל ימי הבנין כדי שימהר בבנינו אם כן אמאי קבל עליו צער זה דוקא דחמה וגשמים ולא קבל עליו להתענות כל ימי הבנין כיוצא בו ועוד אמאי עייל לפורייה להתם ולא אוקמיה בחצירו פני אויר השמים לכך נראה דאפי' חזו בה תיוהא לא שרי אלא א"כ משתדלין לבנותו בזריזות ביום ובלילה ולהכי עייל רב אשי לפורייה להתם שאפי' בלילה היה עומד שם להשתדל ולזרז את הפועלים שיבנוה כל הלילה ולא רצה לישן בביתו שינת קבע שמא יתרשלו הפועלים בלילה לכך עייל לפורייה להתם לעמוד עליהן ולזרז אותן גם בלילה ולא נתן שינת קבע לעיניו עד דמתקין ליה שפיכי. וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפי"א מהלכות תפילה שכתב אבל אם חרבו יסודותיו או שנטו כותליו לנפול סותרין אותו מיד ומתחילין לבנות במהרה ביום ובלילה שמא תדחק השעה וישאר חרב וכן כתב בשלחן ערוך סימן קנ"ב ולפי מה שפיר' מה שכתבו התוספות תימה הא אמרינן בתי כנסיות אין ישנין בהן לאו קושיא היא דאיכא למימר דעייל לפורייה להתם לאו תוך בית הכנסת קאמר אלא באיזה בית סמוך לבית הכנסת כדי שיעמוד שם על הפועלים לזרזן אפילו בלילה והתוס' לא רצו לפרש כן משום דאי בבית מקורה עייליה אם כן לא היו הגשמים יורדין עליו ולפי מה שפירשת' ניחא נמי לישנא דעייל אבל לפירש"י והתוספות כיון דסתריה לא אתי שפיר לישנא דעייל:
מלכותא שאני דלא הדרא וא"ת תינח למ"ד משום פשיעותא אבל למ"ד משום צלויי הא כל זמן הבנין לא הוה אפשר להקריב קרבנות וי"ל דמותר להקריב כדאיתא בפרק שני דשבועות אמר רבי יהושע שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית אוכלין קדשים קלים אע"פ שאין קלעים מפני שקדוש' ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא ואפי' למ"ד לא קידשה לעתיד לבא נמי י"ל דעשו קלעים כדרבי אליעזר דאמר התם שמעתי כשהיו בונין בהיכל עשו קלעים להיכל וקלעים לעזרה: