תורת גיטין על גיטין· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק ד - השולח גט · דף לב.
רש"י ד"ה ולא אמרינן אלא לצערא בעלמא חדש או חדשים וכו'. עיין רשב"א שהקשה הא בין כך ובין כך אין רשאין ליתן לה עד שיאמר לו לשליח וכו' עי"ש ולפענ"ד נראה בכוונת רש"י דאין בדעתו לבטלו כלל ודעתו שהשליח יתן לה מיד רק שאשה תטעה עצמה כאשר יודיע לה השליח שביטלו ולא תרצה להינשא מחמת פחד ואחר חדש או חדשים יודיע לה שנתכוין לצערה:
תוס' ד"ה מהו דתימא איגלאי מילתא למפרע וכו' מ"מ עשאום כדברי' שבלב וכו'. הקשה לי חכם א' דלמה הוצרכו התוס' לזה הא לקמן דף ל"ד דדחי רבא משום דרהיט בתרייהו דא"ל אשור הבו לה ע"כ הא דלא הי' ירא שיבטל שלא בפניהם הוא משום דס"ל דביטלו אינו מבוטל אחר תקנת ר"ג ושם הי' דיבור גמור שמבטל רק משום שאחר תקנת ר"ג אינו מבוטל אפי' באו עדים שביטל בפניהם לאו כלום הוא וא"כ הכא נמי כיון דקודם שניתן הגט ליד האשה לא נתברר הגילוי דעת דהא אפשר דרהיט בתרייהו לומר אשור הב לה כדאמר התם והתוס' כתבו כאן דכל ביטל שלא בב"ד אפילו קודם תקנת ר"ג ביטלו אינו מבוטל וא"כ אפי' אי דברים שבלב הוי דברים ואפי' דיבור בפה הא לא הי' ידוע לא לב"ד ולא לאשה קודם הנתינה. והשבתי לו דהנה אי הוי אמרינן דדברים שבלב הוי דברים וכשנתברר אחר הנתינה הבנים ממזרים מדינא ודאי דכל דחזינן דרהיט בתרייהו וידוע לב"ד ואי' לי' קלא דרהיט ודאי דכשידוע לאשה מזה אסורה להינשא דהא ספק כרת הוא והספק עשוי להתברר אחר הנתינה וא"כ אין שייך בזה תקנת ממזרים כלל כיון שנודע הספק שבסיבתו אסורה להינשא קודם הנתינה ודאי לא תנשא ואין כאן תקנת ממזרים וממילא מהני הביטול משא"כ הא דלקמן ד' ל"ד שהוא אחר תקנת ר"ג ובתוס' בדף ל"ג בד"ה ובי' תרי הקשו דליתקנו שיבטל בפני ג' ותירצו מפני תקנת עגונות וכיון שר"ג תיקן שכל ביטול שלא נשמע לאוזן השליח בפניו דוקא לא יהי' ביטול כדי שיצטרך לטרוח כדי שאם לא יטריח תוכל להנשא לאחר כמו שפי' רש"י שם ומש"ה קאמר התם שפיר דהביטול לא מהני שלא בפני השליח משום תקנת עגונות דהא שם איירי אחר תקנת ר"ג משא"כ הכא דהוא קודם תקנת ר"ג דאף שכתבו התוס' דביטול שלא בפני ב"ד אף קודם תקנת ר"ג לא הוי ביטול הוא משום תקנת ממזרים דוקא כמ"ש התוס' ע"ב בדיה ורב נחמן אמר וכל שנודע הספק קודם הנתינ' מהני כיון דשוב ליכא תקנת ממזרים כמש"ל: