תורת גיטין על גיטין· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק א - המביא גט קמא · דף יד:
תוס' ד"ה גופא וכו' ועוד אף כשאין הפקדון ביד הנפקד יקנה באודיתא וכו' הקושי' מפורסמת דא"כ אפי' למאי דמוקי במעמד ג' קונה אף בע"כ קשה למה הוצרכו לתקן מעמד ג' יקנה באודיתא ועי' במהרש"א ומהרש"ל. ונראה לפענ"ד דהמשך דברי התוס' הוא כך דמעיקרא הוכיחו ממ"ד דמעמד ג' הוא דוקא בפקדון דל"ל מעמד ג' יאמר לו זכה ואח"כ כתבו ועוד דאף כשאין הפקדון בעין וכו' מ"מ יקנה באודיתא פי' דמ"מ קשה למ"ד דמעמד ג' הוא אפי' במלוה קשה למה להו לאתקוני כלל מעמד ג' במלוה ליקני באודיתא ובסמוך יבואר דע"כ א"א להקשות הקושי' דיקנה באודיתא רק ממלוה ולא מפקדון ובזה א"ש דברי התוס' דהקושי' דאודית' אינו קשה רק אם נאמר דמעמד ג' הוא דוקא ברצון הלוה ואז קשה שפיר ל"ל מעמד ג' יקנה באודיתא דאי משום שהמלוה הנותן לא יהיה יכול לחזור בו הא יכול להקנות באודיתא אבל אי נאמר דמעמד ג' הוא בע"כ לא קשה כלל דצריכין מעמד ג' נגד הלוה שלא יהי' יכול לומר לזה לאו בע"ד דידי את דנגד זה לא מהני הודאות המלוה דאין הודאתו מהני לחוב לאחרים דהיינו לחייב הלוה כיון שהלוה לא נשתעבד נגדו וכ"כ הש"ך בח"מ סי' ס' ס"ק ל"ב דלא מהני אודיתא בחוב לענין שלא יהי' הלוה יכול לומר לאו בע"ד דידי את רק כתיבה ומסירה עי"ש ומש"ה הוצרכו לתקן מעמד ג'. משא"כ אם נאמר דמעמד ג' הוא דוקא ברצון הלוה ודאי קשה דנגד הנותן ודאי מהני אודיתא שא"י לחזור בו ולענין שלא יהיה הלוה יכול לחזור בו ג"כ מהני אם הלוה הי' נתרצה בשעת מעשה כמבואר בח"מ סי' קכ"ו סעיף ח' דמועיל כשהוא בתורת הודאה דאי' ללוה גבי מנה ואף דשם איירי בקנין הא כתב שם הש"ך ס"ק ל"ג דל"צ קנין רק משום השטאה ובמעמד ג' אף בלא קנין לא שייך השטאה כמבואר בסמ"ע בח"מ שם סיק ל"ו ומטעם דלמה ישטה בהמקבל שלא ידע וכו' עי"ש בסמ"ע. וא"ל דאכתי אם נאמר דמעמד ג' קונה אפילו בע"כ מ"מ למ"ד בפקדון דוקא ולא במלוה קשה דלמה לי תקנה במעמד ג' הא החוב שיש על הנפקד אם נגנב או נאבד לא מצי להקנות דדמי למלוה רק הפקדון גופי' יכול להקנות שלא יהיה המלוה יכול לחזור בו ולענין זה הא מהני אודיתא וא"כ קשה דל"ל לתקן מעמד ג' דזה אינו קושי' די"ל דגם בפקדון לענין חיוב השבה יכול הנפקד לומר לאו בע"ד דידי' את והוצרכו לתקן מעמד ג' כדי שהי' המקבל יכול לתבוע להנפקד כמו המפקיד ולא יהיה הנפקד יכול לומר לאו בע"ד דידי' את נגד המקבל. ועוד נראה דבלא"ה לא קשה דהא ודאי דאודיתא לא מהני היכא דחב לאחרים כמבואר בח"מ סי' ס' סעיף ה' וירא המקבל דשמא חב לאחרים הוא משא"כ מעמד ג' הוא קנין דאז אין הבע"ח טורף מטלטלין שנמכרו בקנין דאין הבע"ח טורף מטלטלין המשועבדי' וע"כ צ"ל דס"ל להתוס' כהש"ך בסי' צ"ט ס"ק וי"ו דמהני הודאה בשטר הואיל דלא שייך חזקה בשטרות כל מה שת"י הוא שלו וכן כתבו התוס' ביבמות קט"ז ד"ה אותיות ומכ"ש במלוה ע"פ דהוי כלא הוחזק מקודם דנאמן כמבואר בח"מ סי' מ"ז דדוקא כשהוחזק בב"ד אינו נאמן אבל בפקדון ודאי דיש לחוש אולי יש שם עידי ראה ביד הנפקד ויודעין שהוא של המפקיד ודאי דלא מהני הודאתו דהא בב"מ דף ע' בעינן דוקא דהבא פריכא משום חשש זה:
תוס' ד"ה לדבר שאינו בעולם ור"נ הוי איפכא מדר"ה וכו'. עפ"י שהקשה להרי"ף דפוסק כר"נ דהמזכה לעובר קונה ולדשלב"ל עדיף דאפי' לרבנן קונה אם כן אמאי הוי מעמד ג' כהלכתא בלא טעמא עי"ש ולק"מ דהא בלא"ה יש לתמוה על דברי תוס' שכתבו דלר"נ קונה לדשלב"ל דהא לאחר שאתגייר הוי לדבר שלא בא לעולם וס"ל דרבנן דלא קנה וע"כ צ"ל דהוא מטעם שכתב הרשב"א במסכת קידושין דף ס"ב דדוקא לעובר דממילא קא רבי קני משא"כ דבר שמחוסר מעשה וכו'. ולפ"ז לא קשה כלל דהא אף ר"נ מודה דהמזכה לנולד שאינו עובר דלא קנה וע"כ הוא מטעם דמחוסר מעשה כמו לאחר שאתגייר והתוס' לא כתבו דסברת רב הונא הפוכה מדר"נ רק בפירות דקל דממילא קא רבי דדמי לעובר דממילא קא רבי ואינו מחוסר מעשה ובזה סברת ר"ה הפוכה מסברת דר"נ דר"ה ס"ל דלדבר שלא בא לעולם גרע מדשלב"ל לענין קנין בדבר שממילא קא רבי ור"נ ס"ל להיפוך אבל בדבר דלאו ממילא קא רבי לכ"ע לא קנה לרבנן בין דבר שלא בא לעולם בין לדבר שלא בא לעולם ומש"ה הוצרכו לומר דמעמד שלשה הוי הלכתא בלא טעמא כיון דאפי' לר"נ תקשה מהקנה לנולדים שלא הי' עוברים בשעת הלואה:
ברש"י ד"ה מ"ט כו' במלוה קנה וכו' עי' פ"י שהקשה דהא בפקדון נמי קשה דאי מטעם תנו כזכי וכו' והאריך ולק"מ דהכא כתב הרשב"א בסוגיא זו טעמא דאמימר הוא משום דהוי כאלו התנה דלב ב"ד מתנה והא דמקשה מהקנה לנולדים היינו משום דכל תנאי שאפילו היה הלוה מתנה בכך לא מהני ודאי דלא הי' מתקנין חכמים כיון דאפילו התנה בטל א"כ אף אי לב ב"ד מתנה לא יועיל עכ"ל עי"ש. ובזה א"ש דברי רש"י דבשלמא בפקדון כיון דבר הקנאה הוא שייך לומר דעשו ב"ד קנין משא"כ במלוה דהוי כדשלב"ל ואינו ברשותו ולא מהני ביה קנין מקשה שפיר:
סליק פרק המביא גט קמא