תורת גיטין על גיטין· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק א - המביא גט קמא · דף ח:
תוס' ד"ה בשידה תיבה וכו'. ובחנם פי' כן וכו'. ונראה לתרץ דעת רש"י דהוכרח לפרש כן משום דהי' קשה לו לשון הברייתא דקתני שוה סוריא לא"י בהא דרוצה ליכנס בטהרה נכנס ולא פירש באיזה ענין משמע דבכל עניני כניסה בטהרה חלוק סוריא מחו"ל ושוה לא"י דבחו"ל א"א כלל ליכנס בטהרה רק בסוריא משום דשוה לא"י מזה מוכח דאתיא כרבי דלר"י הא גם בחו"ל אפשר ליכנס בטהרה על ידי שידה תיבה ואם לא הי' חלוק סורי' מחו"ל רק ברכיבה או בכניסה בקרון הי' לו להבריי' למינקט כך והרוצה ליכנס לה בטהרה בקרון או ברכיבה נכנס ומדנקט סתם ע"כ כרבי אתי' דס"ל דא"א ליכנס כלל בחו"ל בטהרה:
ברש"י ד"ה לא יצא ב"ח אבל הכא דנחית לשיורא אמרינן לדידי' נמי שייר וכו' ולכאורה יש להקשות מ"ש ממי שנתן נכסיו לאחר חוץ מקרקע פ' דקונה הכל חוץ מהשיור ולא אמרי' כיון דנחית לשיורא שייר נמי עוד נכסים. אך זה אינו דהא הר"ן כתב בסוגיין דבשאר מקבלי מתנת סגי כשאמר נכסי אבל בעבד בעינן שיאמר כל נכסי דוקא שיהיה העבד בכלל וכתב הטעם משום דצריך שיהי' גיטו וידו באין כאחד לכן צריך שיאמר כל וכיון דשייר א"כ כל לאו דוקא והוי כאלו לא כתב כל כלל וממילא העבד לא קנה עצמו משא"כ בשאר מקבלי מתנה דא"צ לכתיבת כל רק בנכסי סגי ואינו מזיק השיור. ועוד דכיון דלא אמר עצמך ונחית ג"כ לשיורא מפרשינן שהוא אינו בכלל המתנה רק שהוא יהי' המקבל מתנה ולא המתנה: