תורת אמת· רבי אברהם יהושע השיל מאפטא
פרשת פרשת מקץ
ויאמר להם ישראל אביהם א"כ איפה זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם כו' ותרגום אונקלוס וכו' י"ל דרך רמז דהנה כתיב מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק דגם הארץ נותנות שירות ותשבחות להשי"ת והשבה שלה שהיא מבקשת שיתן צבי תפארה שיתפאר ויהי' לו שעשועים ותענוג מצדיקו של עולם דהארץ יודעת האמת דכל השפעות אשר משפיעים לה מן השמים הכל בא ע"י] מעשה הצדיק שהצדיק ממשיך שפע לכל העולמות וכל הברואים ולכל הדוממים והצומחים כלם מקבלים חיות ע"י מעשה הצדיק אשר מעורר מתתא לעילא ובא השפע המכונה בשם מטר וגשם והכל ע"י האדם כמ"ש ואדם אין לעבוד את כו' כי לא המטיר וא"כ שהארץ מבינה שהמשכת שפעה בא ע"י צדיק לכך השיר ושבח שלה הוא שיהי' צבי לצדיק ויעקב נצנצה בו רוח הקודש והבין מה שהקב"ה מגלגל יסורים על השבטים הכל בא בשביל שזלזלו בכבוד של יוסף הצדיק שהוא הי' יסודו של עולם והם פגמו בו ולכך נתן להם יעקב עצה זו שישמו לבם ומחשבת' לתקן מדה זו וזה שרמז להם קחו מזמרת הארץ בכליכם ר"ל מה שהארץ מזמרת ומשבחת להקב"ה והשבח שלה שיתרומם הצדיק בעולם וזה שרמז להם שיתקנו מה שפגמו ויקחו זאת בכליהם ר"ל במוחשבת' כמו בנכליהם והוריד לאיש מנחה מעט צרי הוזכר בכתוב ששה מינים של מתנות לאיש הזה רמז להם לתקן הששה מדות התלויים במדת הצדיק שהיא בחינת וא"ו וזש"ה ואל שדי יתן לכם רחמים הזכיר שם שדי על שאמר לעולמו די שהוא בחינת הסתפקות מידת הצדיק זה השם יתן לכם רחמים אכי"ר:
במדרש על פסוק ויאמר פרעה אל יוסף אתה תהי' על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך שני פרשיות כתב משה בתורה ואתה למד פירשן מפרשה של אותו רשע אתה תהי' על ביתי יכול כמוני ת"ל רק הכסא אגדל ממך וכן הוא אומר קדושים תהי' יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם כו' והוא תמוה ומה יכול כמוני וכי מה האיש יכול להדמות אליו ב"ה בקדושה הלא כתיב אל מי תדמיוני וכו' אך יש לומר דהנה קדושה הוא מורה אל דביקות האדם בהשי"ת שמואס ברע ועושה גדר לאבריו ומדבק עצמו אל טוב האמיתי ועי"ז הוא ממשיך עליו הקדושה מלמעלה והנה ידוע מאמר חז"ל דהקב"ה מניח תפילין ומאי כתיב בהו ומי כעמך ישראל כו' דודאי אין שייך לומר על השי"ת שמיפשט מכל צורה ודמית שמניח תפילין רק שהוא דרך משל ומרמז על דביקת הש"י בכנ"י שמחשבתו ומוחין שלו על זרע ישראל להיטיב להם ולהשגיח עליהם. ולהשפיע להם כל מיני טובות וחסדים זהו הבחינה של דביקות הש"י נקרא בשם תפילין כי עיקר כוונת מצות תפילין שאנו מניחים היא גם כן רמז ליחד מחשבותינו ותאות לבינו לעבודתו ית"ש ואנו משעבדים המוח שלנו והלב והיד לזכרון לשעבד הכל תחת כחות העליונים ולכך נקראת תשמישי קדישה ר"ל דקדושה ירמוז על דביקות השם וז"ש קדושים תהיו ר"ל שתגיעו למדות הדביקות בשמו י"ת לייחד כל האיברים אליו ית' וז"ש יכול כמוני ר"ל שדביקי' של זרע ישראל יהי' כ"כ כמו הדביקות של הש"י לנו לזה קאמר המדרש ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם ר"ל זה בוודאי אין שום נברא יכול להתדבק אליו ית' כמו דביקות רצון טוב של שמו ית' על הברואים וא"א לנברא לבא למדריג' כזו וק"ל: פסוק בירמי' כי הנה ד' ברא חדשה בארץ. נקבה תסובב גבר דהנה כל דבר בעולם קודם שבא בסוד השבירה וביטול המציאות אז עדיין לא נגמר שלימות הדבר. כי עומדת בכל יום להשבר ולבא לידי הפסד וכליון אבל כשבא לידי השבירה והביטול אזי נכנס הדבר בבחינת מה ומזה בא התחדשות והארה לכלי ההוא וזהו שמקיים אותה כמו התבואה כ"ז שהיא שלימה בארץ אז א"א שתצמיח רק כשנרקב ובא לידי אפס ואין אז מצמיח הישועה והבן והנה אף שזה השבירה הוא דין וגבורה אעפ"כ מעוטף בתוכו רחמים גדולים שע"י השבירה והביטול בא התיקון והוא בחינת דכר שהוא רחמים וזש"ה ד' ברא חדשה בארץ שנותן לכלי בחינת חדשה מבחינת מה וז"ש נקבה תסובב גבר. ר"ל שהכלי מסבב הגבורות ר"ל שאעפ"י שבא לידי ביטול אבל מ"מ הוא בחינת גבר לשון זכר ורחמים גדולים ודי למבין: