תורת אמת· רבי אברהם יהושע השיל מאפטא
פרשת פרשת וישלח
וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו כו' האי לפניו אינו מובן וכבר הרגישו בו מפרשי התורה ונראה דהנה בוודאי יעקב אבינו דהוא שורש של כנסת ישראל וכללות של כל הדורות הבאים אחריו וכל המעשים ועובדותיו של יעקב אשר נכתבו בתורה כל הדברים אשר דיבר עם אשתו ודברי פיוס וריצוי והכנע' שעשה יעקב נגדו והשלוחים ששלח וסדר הדברים אשר שם יעקב בפי השלוחים בוודאי לו זו בלבד שתיקן יעקב א"ע לצורכו ולצורך בניו י"ב שבטי י"ה אלא דכיון יעקב לתקן כל הענינים אשר יעברו על זרע זרעו ועד עיקבות משיתא למשל זה הענין מה ששלח שלוחים לעשו והאיך פייס אותו והאיך כיפר פניו במנחה זה הענין מועיל לדורי דורות כשעומדים האומות עלינו ומצירם לנו אז מתעוררים המלאכים ששלח יעקב שהם מלאכים ממש והם נאמנים תמיד בשלוחותם לילך תמיד בצווי יעקב ולפייס את עשו ולהמתיק איתו להשבית כל המקטריגים מעלינו וזש"ה וישלח יעקב מלאכים לפניו ר"ל שמסר להם זה השליחות שילכו תמיד אל עשו כשירצו להיצר לישראל כיון שהם כלולים בכחו וכל כנ"י נמשכת מזרעו של יעקב אף שעדיין לא יצאו אל הפועל והוא דבר שלא בא לעולם מ"מ זכה להם יעקב שלא בפניהם וז"ש לפניו ר"ל לפני הדבר ההוא שעדיין לא הי' הכל"י בעולם הקדים יעקב רפואה להשבית כל המקטריגים אשר עומדים ח"ו לבוא בשליחות זה ולכך נכתבה נצחית וזש"ה אל עשו אחיו ר"ל שבזמן הזה הי' הכתוב נותן סימן איזה עשו שהוא אח ליעקב אבל גם לנו פעל זאת ועדיין הם הולכים בשליחות זו לעשו ארצה שעיר שדה אדום אשר משם נמשכים דינים ומקטריגים המכונים בשם שעיר ואדום:
בפסוק ויקם בלילה ההוא ויקח את שתי נשיו כו' ויעבר את מעבר יבוק כו' ויותר יעקב לבדו כו' פירש"י ז"ל שכח פחים קטנים והוא תמוה דמנ"ל זה לחז"ל ונראה ע"ד הרמז דהנה באמת יעקב הי' מתיירא מעשו שני דברים א' שלא יזיק לו בגופו או בניו וב"ב ברה כיון דעשו הוא עצם הרע ירא שלא יתדבק ח"ו בזרעו ולא ילמדו ממנו ח"ו ע"כ שם יעקב עצות בגופו ובנפשו ויקם ויקח את שתי נשיו ר"ל כיון דבאמת הוא שורש של כל העולמות והוא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה כי מדתו מדת אמת והיא חותמו של הקב"ה ובחותם זה נטבע שמים וארץ וכל צבאם בראשית ברא אלקים ס"ת אמת א"כ כיון דהוא כללות העולמות והוא מרכבה שלימה וע"כ חשב יעקב שבודאי בעולם התחתון עולם העשי' אשר יש שם שליטה לעשו יש לירא ממנו אבל בעולמות הרוחנים העליונים (הרוחנים) והגבוהים אין שם אחוזה ושליטה להחיצונים והשרים כלל ע"כ העתיק יעקב מחשבתו למקום גבוה ועשה א"ע מרכבה לכל העולמות וצייר במחשבתו ושיעבוד את כל אשר לו נשיו ובניו ושפחותיו לקדושה עליונה והמשיך על כל אחד רוחניות מעולם עליון ועשה א"ע מרכב' למידת האמת לדבק א"ע למקום צורתי אשר חקוקה בכסא כבודו ית"ל ואת נשיו ה"ה רחל ולאה שהמה מרמזים לשני עולמות עליונים וכן בניו שנים עשר שבטי י"ה המכזוונים נגד י"ב גבולי אלכסון והמשיך על כאו"א רוחניות הקדושה מכל עולם ועולם אשר הם מכוונים להם ויעבר את כל אשר לו מעולם התחתון למקום גבוה וקדושה עליונה ושם הי' בטוח שלא יוכל עשו ליגע בו ולא בכל אשר לו וזש"ה ויקחם ויעבירם את מעבר יבק כנודע לי"ח שיב"ק הוא שם הקדוש העולה מספר ג' שמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י אהי"ה מרמז לעולם המחשבה הנעלם מכל הוי"ה מרמז לעולם האמת מידתו של יעקב הוא עומד בתווך בין עולם המחשבה לשם אדנ"י שהוא עולם התחתון עולם המעשה וקישר שם יעקב א"ע בראשית המחשבה דרך השתלשלות העולמות עד סוף המידות וז"ש הכתוב ויקחם ויעבירם את הנחל אל נחל עליון ויעבר את אשר לו ושיעבד כל הכחות התחתונים העביר אותם ממקום התחתון אל רוחניות קדושה עליונה והנה ידוע דכמו דבנ"י נחלקה שתי כיתות יעקב וישראל המון עם המכונים בשם יעקב וחכמי העדה המכונים בשם ישראל כמו כן בהצדיק גופא יש שתי בחינות הנ"ל כשהוא דבוק במחשבתו לקדושה עליונה ומוחין שלו דבוקים בעולמות עליונים אז מכונה בשם ישראל ר"ל ל"י ראש וכשהצדיק נופל ממחשבתו והוא בעולמות התחתונים אז מכונה בשם יעקב והנה ע"י שהי' יעקב מדבק מחשבתו למקום להעולמות הרמים הגדולים אז עולמות הקטנים נשארים בלי המשכת שפע כי סילק יעקב מחשבתו ומוחין שלו מהם מחמת יראת שליטת החיצונים ואז הוצרך הקב"ה לסבב סיבות שיפול יעקב ממחשבתו וממקום הגבוה ואז בא לעולמות התחתונים להשפיע בהם שפע בבחי' יעקב וז"ש ויותר יעקב לבדו ר"ל שמתחילה הי' מכונ' בשם ישראל שהי' דבוק במוחין עליונים הגדולים ועכשיו נשאר יעקב לבדו בבחי' יעקב לזה דרשו חז"ל סיבת הנפילה זו היתה בשביל ששכח יעקב פכים קטנים ר"ל עולמות התחתונים המכונים בשם כלים קטנים. שהי' יעקב מסלק השגחתי ודביקותו מהם לזה הוצריך ליפול למדריגה התחתונ' המכונ' בשם יעקב אך כיון שנדבק מחשבתו לעולם העשי' אז מיד נתעורר כוחות עשו וזה שאמר ויאבק איש עמו הוא שרו של עשו אבל וירא כי לא יוכל לו ר"ל שלא יכול לעשות ליעקב שום דבר רע מחמת עצם קדושתו אך זאת פעל בהאבקו עמו ותקע כף ירך יעקב כו' דהנה באמת יעקב שהי' בו שורש וכללות העולמות והקדוש' והוא הי' בו שורש והויות לכל הנמצאים ובו הי' נעלם כח כל הנמצאים וא"כ גם כח של המציאות מן שורש הרע הי' כמוס בו כיון דהוא הי' קומה שלימה ברמ"ח איברים מכל עניני מציאות שבעולם אף שהוא עצם הטוב אך מ"מ צריך למצוא בו כח אשר משם יתפשט הכל ואפי' הרע כגון שרו של עשו אך שהי' נכלל בקדוש' כ"ז שהי' דבוק בקדושת יעקב והנה זה מכונה בשם גיד הנשה כי שם מקומו אבל כשהי' נכלל ביעקב מחמת דבקותו בעצמות יעקב עצמות הקדוש' אז הי' כשר וטהור ככל רמ"ח איברים ולכך לא נאסר גיד הנשה עד יעקב אבל כיון שהגיע למדריגה התחתונה ושם יש שליטה להחיצונים ותיכף התעורר שרו של עשו כנגדו והתחיל לאבוק עמו וירא כי לא יכול לעשות לו מאומה אך זאת פעל שהפסיק עצמו מדביקות יעקב מחיבור הקדושה ויצא מן הכלל אל הפרט וכיון שנפסק ממקום חיבורו בקדושה ואז נשלט בו הרע ותיכף אסרה תורה לאכול אותו וז"ש יתקע כף ירך יעקב ר"ל שנעתק ונפסק ממקום יעקב ממקום הקדוש' בהאבקו עמו אבל יעקב נשאר בקדושתו והבן:
במדרש על פסוק בקראי ענני אלקי צדקי כו' אמר ר' יהודא כך אמר דוד כי' ראוי לך לצדקינו הואיל שאני משבט יהודה וכתיב שמע ה' קול יהודא ונראה דהנה יהודא הודה ולא בוש שאמר צדק' ממני ועי"ז פעל לעצמו שיהי' דיבורו נשמ' כי נתקשר בעולם הדיבור כי באמת כשאדם מקלקל מעשיו אז יש לו מקטרוג ואינו שומע תפילתי אבל כשאדם מודה ומקדים א"ע לפרש החטא שעשה אין למקטרג לומר שום דבר וממילא נמתק ונעשה סניגור ויהודא שהודה ואמר צדקה ממני עי"ז להדבק בעולם הדיבור אך משה הוסיף להתפלל עליו ואמר לא די שישמע השם לדיבורו אלא אף לקולו לבד יקשיב ויאזין השם כי יש כמה ענינים אשר א"א לפרוט ע"י הדיבור וצריך לכללם בקול שהקול הוא כלול מכל האותיות והדיבורי' וזה שאמר וזאת ליהודה ויאמר ר"ל שכבר פעל יהודא לעצמו בחינת הדיבור הוא התגלות הדבר ע"י אותיות המכונה בתיבת זאת אך על זאת התפלל משה יאמר שמע ד' בקול יהודא אפילו בקולו לבד תשמע ואל עמו תביאנו שיהי' קשור בשרשו שיהי' הקול קשור במחשבה ידיו רב לו שיהא הכוחות שלו רב שיהא בידו למשוך שפע על כנ"י כל מה שירצה כל מיני השפעות טובות והשאר אינו זוכר: