אור ברסלב
תורת אהל משה שו"ע חו"מ

תורת אהל משה· רבי משה יהושע לייב דיסקין

שו"ע חו"מ

שו"ע אה"ע

רס"י ת"ך בהגה"ה בשם נ"י מירושלמי דמזונות יתירים על החובל. ויש להקשות מגיטין י"ב א'. דמוקי ש"ס בעבד כנעני נחבל דלהעדפה ניזון מן הצדקה ואמאי לישקלי מנחבל ואי מיירי דליתי' לנחבל א"כ גם ריפוי יתרפא מצדקה. וי"ל דהתם קמ"ל דאע"ג דלא יהיב לי' אדון ההעדפה והוצרך ליטול מן הצדקה (וזהו מזכותו של עבד דהוא אדון עשיר הוא ולא יהבי לי' צדקה) אפ"ה ל"ח כאינו זנו דלהוי שבת לעבד גופי' (דהא השתא קיימינן דלא מצי אמר לי' עשה עמי ואיני זנך) קמ"ל דהוא מזונות יתירים לא חלו על אדון כלל. ולכן בדאיתי' לחובל ושקלו להעדפה מיני'. פשיטא דשקיל הרב שבת דיהי' העדפה זו כמו ריפוי דשייך לרב למשקלי' ולאסויי לעבדי'. וכן עשו גם בהעדפה זו. דשקלו מחובל ויהא לעבד למיברי נפשי'. אלא דיש לעיין לפי"ז דאולי אי אתי חובל אח"כ לישקול האדון מיני' גם להך העדפה. שהרי כבר נתחייב בה. וא"כ אמאי לא קמ"ל ר' יוחנן להא ואולי יש לדמות זה להך דנתרפא בחצי היום עי' ב"ק צ"א א'. דאי אמדוה קיי"ל דצריך לשלם הכל. וה"ה כאן לשקול האדון מיני'. ויש לחלק. גם י"ל דלישנא בעלמא נקיט ר"י מן הצדקה. והכונה שאין האדון חייב בזה. ומיירי שלא נתנו לו גם מן הצדקה. ובע"כ אכל העבד דברים שאינם ראוים לו. ודע דקופת הצדקה בעצמה ודאי א"י לתבוע מחובל שהם אינם ניתנים כלל בתורת הלואה לעבד כדי שיחזרו ליתבע מדר' נתן מן החובל. ואפילו למ"ד פורע חובו של חבירו חוזר וגובה. מ"מ כאן קופה של צדקה לא נתנו כלל אקרקפתא דחובל כי לא נתנה צדקה להלוות הלואות:

ר"מ פ' ג' מהל' מעשרות פסק דבשני יו"ט ש"ג נמי אוכל על פיו והוא מירושלמי. וקשה דהא מצי לעשר על תנאי ביו"ט ראשון ומצי אכיל ביו"ט שני כמבואר במתניתין פ"ג דערובין ובירושלמי יש לומר דס"ל כמ"ד שם בערובין דר' יוסי אוסר אף ביו"ט ש"ג עש"ס שם בערובין אבל להלכה הא קיי"ל דרק בשני יו"ט של ר"ה אסור ע"ש. וא"כ אמאי חשיב ליה דלא נראה לעשר (ובמ"א הארכנו במעשר על תנאי אימתי מברך אבל כאן לא נ"מ דדמאי הא אין מברכין בהפרשתו) ואולי יש לומר דכיון שכ' הר"מ דאפי' יש לו פירות אחרים מאותו המין אפ"ה אוכל על פיו. ועיין פסחים (ל"ג ב') דמפריש תרומת חמץ לא קדשה ואפילו לריה"ג דבעינן שירים ניכרים. ועיין רש"י דבעינן שיותרו השירים. ולכאורה קשה הא עכ"פ אחר הפסח (דמה"ת שרי מצד חמץ שעעה"פ) יותרו השירים. וצ"ל דמ"מ כיון דעכשיו בעת קריאת השם לא הותרו שיריים לא חייל עלה שם. א"כ י"ל דה"ה להיפוך דבעי ג"כ דתיתסר התרומה משום שם תרומה תיכף בשעת הפרשתו או בשעה שקורא שם תרומה. וא"כ כאן ביום טוב ראשון בעת שיפרוש ע"ת הא לא חייל על המעשר שם טבל דטביל לתרומת מעשר (דזהו השם דבעינן שיחול עליו) כיון דמצי למכלי' עכשיו עדיין שהרי ביו"ט ראשון ודאי מצי לסמוך על מה ששאל את הע"ה. ואם דמצי לאפרושי מדמאי אחר שלא שאלו עליו ז"א דכאן ודאי לכתחלה לא מצי לאפרושי מדמאי אחר דהא זה מוחזק עתה בחזקת היתר יותר מחמת שאלתו של ע"ה וער"מ סוף הל' מעשר ואף דמצי לאפרושי ביו"ט ראשון לומר אם חול הוא יחול שם מעשר לערב (ע' ירושלמי בדמאי ובפרק מפנין דכה"ג שרי) ובלילה יחזור יקרא שם על אותו המעשר מ"מ י"ל דכיון דהשתא לא מצי חייל עלי' שם מעשר לא מצי לשויי מעשר גם לערב. ועוד דכיון דאם הי' עומד בערב וקורא עליו שם מעשר לא הי' חל מה"ט דשרי ליה אז למכלי' וא"כ כשם שלא הי' חל עכשיו. גם לא בערב. כך אינו חל כשקורא שם עכשיו שיחול לערב:

אגדתא. תחליף את משכורתי עשרת מינים. ואיתא בס"ק דהחליף התנאים עשרה פעמים עשרה שהם מאה. (וז"ש עשרת מונים. ר"ל עשרה מנינים) ולהבין איך יתכן להחליף ולשנות במאה שינויים התנאי הקצר דנקוד וטלוא. שמענו ממו"ר זצ"ל שכל נמרץ. דהנה חמשה מראות נזכרו בפ'. והם עקוד נקוד טלוא ברוד שחום. והי' המדובר אשר בהקבץ יחד שני מראות איזו זוג שיקרה יהי' ליעקב. והדבר ידוע אשר מחמשה אותיות נוכל לחבר עשרה תיבות משונות זמ"ז ושיהי' בכל תיבה שני אותיות. כמו א"ב א"ג א"ד א"ה. ב"ג ב"ד ב"ה ג"ד ג"ה. ד"ה. וא"כ היו עשרה אופנים אשר על פיהם יזכה יעקב בשכרו אם תקראנה באחת מעשרה זוגי מראות הללו אכן יען הי' שני מינים כבשים ועזים. מצא לבן לפניו מקום להחליף תנאו עשרה פעמים עשרה. בד"מ התנאי הראשון גמרו שבכבשי' יהי' מראות א"ב שייך ליעקב וכן בעזים. ואח"כ שינה תנאי הכבשים שיהי' מראות א"ג דוקא ליעקב ולא מראות א"ב ועל עזים לא החליף וכה החליף כל העשרה זוגי מראות במין הכבשים לבד. ובכלות השינויים האלה החל להחליף בעזים שנוי אחד מזוג א"ב לזוג א"ג. ועם שנוי זה הי' לו עוד מקום להחליף עשרה שינוים בתנאי הכבשים דהיינו בעזים א"ג ובכבשים א"ב. בעזים א"ג ובכבשים א"ג בעזים א"ג ובכבשים א"ד וכו' עד כלותו כל מיני שינוים בכבשים ואז החליף עוד שינוי אחד בעזים מזוג א"ג לזוג א"ד. ובזה החליף עוד תנאו בכבשים עשרה פעמים. הרי בס"ה החליף עשרה פעמים עשרה שהם מאה ודו"ק:

תוכן העניינים

תורת אהל משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה