תורת אהל משה· רבי משה יהושע לייב דיסקין
שו"ע או"ח
נשאל קדם רבינו הגאון החסיד זצ"ל שאלה למעשה. ארבע כנפות אם עשה כנף אחת עגולה פטור מן הציצית כמה שיעור עגול אי סגי בעגול כל שהוא או צריך שיעור מסוים. והשיב ע"ז רבינו זצ"ל דמדאורייתא בעיגול כל שהוא פטור אבל מדרבנן אינו פטור עד שיעגל משיעור הכנף דהיינו מן ג' אצבעות עד ג' אצבעות משני הצדדין שמשך העגול יקיפנו חוט בערך ד' אצבעות וחצי ולא פחות:
שם סי' קנ"ד בטו"ז. חדש. דבא"א להשתמש בו שרי להוריד. נלה"ר שלא כדבריו מהא דסוף פרק בא לו דקאמר במשוח מלחמה דאין מורידין. ובת"י שם דאפילו הזקין ומשחו אחר במקומו למלחמה. ועי"ז שאין מורידין א"י לעבוד עבודה כלל במקדש. ומשוח זה אינו מוריש גדולתו לבנו עש"ס שם וגם בדידי' אם מת כ"ג לא ימנוהו במקומו ואיזה גדולה נשאר לו דנימא בו אין מורידין. ואדרבא אם יורידוהו יוכל לעבוד במקדש בבגדי הדיוט ואפ"ה אמרו בו אין מורידין והיינו דלא כט"ז (וד"ל דלפי שמוזהר עכשיו על חמשה דברים האמורים בפרשה ייחשב זה לגדולה שלא יורידוהו).
תמיהת הגרע"א ז"ל באו"ח סימן תרל"ה על ס' התוספות דודאי כל עיקר קולא דאויר פחות משלשה רק משום לבוד הוא דאל"כ למה פסול למ"ד דאין לבוד באמצע. ואי אפשר לומר דרק להשלים השיעור צריכין ללבוד שהרי סכך פסול פחות משלשה מצטרף ג"כ. ונר' דלק"מ דהא דסכך פסול מצטרף אינו חדוש כלל כיון דישנים תחתיו. (ואדרבא מה דיותר משלשה עד ד' אין מצטרף חידושא הוא שהרי אם נצרפו יהיה מותר לישן תחתיו) ורק באויר דאין ישנים תחתיו אף פחות משלשה יתכן דמאי דקיי"ל דאפ"ה מצטרף לשיעור קולא זו נצמחת מכחו של לבוד. ולמ"ד אין לבוד באמצע אינו מצטרף. אבל מאי דפחות משלשה אויר אינו פוסל כל הסוכה י"ל דבלא לבוד ג"כ אינו שיעור חשוב להפסיק ודברי התוס' נכונים ועיין:
בריש הלכות חנוכה במה שעמדו הקדמונים ז"ל בהפך הנמצא אמאי לא חששו שנטמא בהיסט. לולי דבריהם הי' נראה לומר דבלא חותמו של כה"ג הא הוי ספק טומאה ברה"ר דעזרה רה"ר היא ואף שהי' מונח בהצנע מ"מ הנכרים לא יכלו ליכנס לתוך הסדק ועמדו בעזרה שהיא רה"ר וכל עיקר החותם לא היה מועיל כ"א לידע שהוא שמן זית זך הכשר למנורה או שעי"כ לא נפסל בהיסח הדעת. ואזדא קושייתם מהיסט. ואולי קשה להו לר' יהושע בטהרות פ"ו דכשטהרה בר"ה. נמי ספיקו טמא:
בב"י סימן תרע"א כתב בשם ריב"ש טעם לברכה דנ"ח בביהכנ"ס משום דאמנהג חשוב מברכין ע"ש וקשה דמ"מ איך מברך שעשה ניסים. דעד כאן לא אמרינן אלא ששייך לברך וצונו אמנהג חשוב. אבל לא ברכה זו. ודוחק לומר דחיישינן כמו בקידוש שיש אחד שאינו מדליק כלל דא"כ אין נ"ח דביהכנ"ס מועיל לו כלל שאין זו דירתו. אלא נראה דס"ל להריב"ש דהרואה נ"ח זו כיון שהודלקה לשם פרסומי ניסא מברך שעשה ניסים עיין סימן תרע"ו. וש"ץ זה מוציאו בברכתו זאת. ולא הי' ק"ל להריב"ש כ"א איך מברך וצונו ומ"ה הוא דתירץ דאמנהגא מברכין:
ולענין עיקר הדין יש להביא ראיה דהא המהדרין. מברכין כב"ב אע"ג דפטורים מדינא. ולא דמי למ"ש המג"א בסימן תרע"ז סק"ט דכאן נער זה אין לו חדר כלל ופטור הוא: