אור ברסלב
תורת אהל משה מסכת כריתות

תורת אהל משה· רבי משה יהושע לייב דיסקין

מסכת כריתות

מסכת עירוכין

עיין במס' כריתות דף י"ז ע"ב א"ר חייא אמר רב היו לפניו שתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן ואכל אחת מהן וא"י איזו מהן אכל חייב חתיכה ספק של חלב ספק של שומן ואכלה פטור ושם איתיביה נמצא על שלה אתיום טמאין חייבין בקרבן נמצא על שלה לאח"ז טמאין מספק וכו' ותני עלה וחייבין באשם תלוי ובתוס' בד"ה ותני עלה בסו"ה ועוד וכו' אמאי לא קאמר מהא דאיתא (הוריות דף ח' א') ומביאים אשם תלוי על עשה ועל ל"ת שבנדה ואע"ג דליכא שתי חתיכות עכ"ל והנה מל"ת שבנידה דהיינו אל תבא על הנדה ליכא שום קושיא דשפיר איכא ב' חתיכות דהי' שתי נשים במיטה אחת טמאה ואחת טהורה ובא על אחת מהם וא"י על איזה מהן בא דומיא דשתי חתיכו' דגבי חלב ועיקר קושיתם הוא מעשה שבנדה דהיינו פרוש מן הנדה דבזה ליכא ב' חתיכות ולכאורה דבריהם תמוהים דגם בזה נוכל לצייר ב' חתיכות בהיו שתי נשים עמו במטה ובא על אחת מהן ואמרה לו אחת משתיהן נטמאתי ופירש באבר חי. ועתה מספקא ליה איזו מהם אמרה לו נטמאתי דגם בזה הוי ב' חתיכות דומיא דשתי חתיכות דגבי חלב:

ונראה ליישב דבריהם עפ"י המבואר (במס' נדה דף כ"ז ע"ב) אמר שמואל עד שתרגיש בבשרה ופריך הגמרא מהא מתניתין נמצא על שלה אותיום טמאים וחייבים בקרבן לאחר זמן פטורים מקרבן וכו' ומשני לעולם דארגשה ואימא הרגשת שמש הוה וכו' ולכאורה קשה דנהי דמוכח מהתם דבנמצא על שלה אותיום טמאים וחייבים ולא תלינן בהרגשת שמש אבל אכתי יקשה באמרה לו באמצע ביאה נטמאתי אמאי חייב לפרוש באבר מת ואם פירש באבר חי חייב נימא דהרגשת שמש הוה דכל הרגשת' הוא באמצע ביאה ושפיר יש לתלות בהרגש שמש וע"כ צ"ל דיש הרגשה דיכולה להבין בעצמה דאינה הרגשת שמש ובאמת באמרה לו סתם נטמאתי ולא פירשה לו דהרגישה הרגש גדול שאינה הרגשת שמש תלינן דהרגשת שמש הוה ואם פירש באבר חי באמת אינו חייב קרבן אבל באם אמרה לו מפורש דהרגישה כ"כ הרגש שברור לה שאין זה הרגשת שמש אזי ודאי אם פירש באבר חי חייב קרבן וחייב הוא לפרוש באבר מת ועפי"ז קושית התוס' נכונה. דא"א לצייר בעשה שבנידה דהיינו פרוש מן הנידה בחתיכה משתי חתיכות דאין לספק כלל בשתי נשים ואחת מהם אמרה לו נטמאתי ופי' באבר חי ואינו יודע איזו מהם היא מ"מ אם פירשה לו היטב דאינו הרגשת שמש שוב יודע בבירור דאותה שבא עליה אמרה נטמאתי ואם לא פירשה לו באיזה מין הרגשה הרגישה ג"כ אינו חייב כלל דאף אם אותה שבא עליה אמרה לו נטמאתי אינו חייב כלל דתלינן דהרגשת שמש הוה ואינו חייב קרבן כלל ודו"ק:

עוד נראה בישוב דבריהם באופן אחר דס"ל דהיכא אמרינן דעל חתיכה מב' חתיכות חייב היינו דוקא דבאותו שעה שאוכל אחת באותו שעה עצמה יוכל לאכול האחרת והוי שני הספיקות שוות ממש. דאם החתיכה זו שאוכל היא חלב יש בו חיוב קרבן וגם אם השניה היא חלב יש באותו שעה עליו חיוב עליה דהיינו באוכלה וזה מיקרי שפיר איקבע איסורא משא"כ הכא דאין הספיקות שוות דאם הנידה היא אותה אשה שבא עליה והיא אמרה לו נטמאתי וא"כ אינו אלא באיסור עשה עליה באותו שעה דהיינו פרוש מן הנידה. אבל אם האחרת היא הנידה א"כ באותו שעה מוזהר עליה בלאו דאל תבא על הנידה וכיון דאין הספיקות שוות לא מיקרי חתיכה מב' חתיכות ודו"ק:

תוכן העניינים

תורת אהל משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה