אור ברסלב
תורת אהל משה מסכת מנחות

תורת אהל משה· רבי משה יהושע לייב דיסקין

מסכת מנחות

מסכת הוריות

עיין דף מ"ה ע"ב הלחם מעכב את הכבשים. ואין הכבשים מעכבים את הלחם דברי ר' עקיבא. אמר ר' שמעון בן ננס לא כי. אלא הכבשים מעכבין את הלחם. ואין הלחם מעכב את הכבשים. ובגמרא שם איתא מאי טעמא דר"ע גמר יהיו מתהיינה מה להלן לחם אף כאן לחם. ובן ננס גמר יהיו מיהיו מה להלן כבשים אף כאן כבשים. ובן ננס נמי כו' דנין יהיו מיהיו ואין דנין יהיו מתהיינה מאי נ"מ התנא דבי ר' ישמעאל ושב הכהן זהו שיבה זהו ביאה ובתוס' בד"ה זו היא שיבה וזו היא ביאה. וז"ל וצ"ע אי מצינן למילף מתרוייהו אמאי לא ילפינן עכ"ל וכן הקשו בתוס' לעיל דף ד' וביומא דף ב' ע"ב ע"ש:

ונראה ליישב קושייתם בדרך נמרץ דהי' להם לחז"ל יסוד מוסד דא"א להיות הלחם והכבשים שלובים ואגודים יחדיו ותלוים זה בזה דוקא. והוא דהנה אמרו לעיל שם בגמ' ת"ר והקרבתם על הלחם חובה על הלחם. שבעת כבשים תמימים אעפ"י שאין לחם. הנה גילתה לנו התורה דשבעת כבשים אינם תלוים בלחם. ולכאורה אכתי יש לחקור היכא שאין לצבור בעדר כ"א ז' כבשים ולא יותר אם יקריבו השבעה כבשים ויתבטלו השנים שעם הלחם. או דיקריבו הב' ויתבטלו השבעה:

ונראה דתלוי הך דינא בפלוגתא דבן ננס ור"ע. דלר"ע דס"ל דשני הלחם הוא המצוה העיקרית ובגללם באו שני הכבשים. ודאי דהדין הוא שיקריבו השבעה ויתבטלו השני' שעם הלחם. דהא השבעה מצוה עיקרית היא אשר איננה תלוי' בשום דבר אלא שבאו בגין יום. ומבואר (בהוריות דף י"ג א') זה. הכלל דבר הבא בגין יום קודם לדבר הבא בגין לחם וע"ש אמנם לבן ננס דס"ל דשני הכבשים הוא המצוה העיקרית ושתי הלחם באים בגללם. א"כ גם השני כבשים באין בגין ליום. ודאי עדיף להקריב השני כבשים שעם הלחם כדי להקריב גם את הלחם. מלהקריב השבעה. ויתבטלו השני כבשים והלחם לגמרי:

ועפ"י הקדמה הזאת א"ש מה שיש להקשות על הך ברייתא דלעיל דיליף מקרא דשבעה כבשים תמימי' אע"פ שאין לחם. דלמה לא אשמעינן קרא רבותא יתירא דהשבעה כבשים קרבין אעפ"י שאין שני כבשים והיינו דאם אין לציבור בעדר כ"א שבעה ולא יותר דאין לוקחין מהם שנים להקריבם עם הלחם וכמ"ש. דממ"נ ז"א דלר"ע ס"ל דהלחם הוא העיקר ובגללם באו הכבשים:

אם כי דין זה אמת דאין לוקחין מהשבעה שנים להקריבם עם הלחם. משום דדבר הבא בגין ליום קודם לדבר הבא בגין לחם וכמ"ש לעיל. אבל אם יגלה לנו התורה הך דינא. אכתי לא נדע דהשבעה כבשים אינם תלוים בלחם. דהרי מקריבין הלחם בלעדי שני הכבשים. והשני כבשים תלוים בלחם דוקא והוי אפשר למטעי דגם השבעה כבשים תלוים בלחם דוקא. ואיצטרי' לן התורה לגלות דהשבעה אינם תלוים בלחם וקרבין בלעדי הלחם וממילא נודע דקריבין השבעה ויתבטלו השנים. עפ"י הקדמת הברייתא דהוריות הנ"ל. ולבן ננס דס"ל דשני הכבשים הוא המצו' העיקרית ודאי דלק"מ דלאשמעינן קרא דמקריבין השבעה והשנים יתבטלו דבאמת לא כן הוא וכמ"ש לעיל דכיון דשני הכבשים ג"כ באים בגין ליום ואינם תלוים בשום דבר עדיף יותר להקריבה כדי שנקרי' גם את הלחם. ויתבטלו השבעה.

ועפי"ז מיושב לנכון קושית התוס' דאס"ד דהלחם וב' הכבשים מעכבין זה את זה א"כ הדק"ל לכתוב קרא כנ"ל דהשבעה כבשים עדיפא מהשנים. דלהך ס"ד ודאי דינא הכי הוא כיון דהשנים פלגא דמצוה הוא ותלויה בלחם וכו' ועי"כ נדע ממילא דהשבעה כבשים באין גם בלא לחם דהא כיון דיקריבין בלא הב' כבשים ממילא הא גם לחם ליכא ואפ"ה מקריבין השבעה. אע"כ מוכח דא' מהם אינו מעכב או כר"ע או כבן ננס. ודו"ק:

תוכן העניינים

תורת אהל משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה