אור ברסלב

תורה תמימה על שיר השירים· הרב ברוך הלוי אפשטיין

פרק ו · פסוק ה

פסוק ד

הסבי עיניך וגו'. א"ר סימון, משל למלך שכעס על מטרונה ודחפה והוציאה מפלטין לחוץ, הלכה וצמצמה פניה אחר העמוד, לכשעבר המלך, אמר העבירוה, שאיני יכול לסבול ו, כך בשעה שב"ד גוזרים תעניות ויחידים מתענים, אומר הקב"ה איני יכול לסבול, שהם הרהיבוני, הם גרמו לי לפשוט ידי בעולמי ז, ובשעה שגוזרין ותינוקות מתענים אומר הקב"ה, איני יכול לסבול, שהם הרהיבוני, הם המליכוני עליהם ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד ח, ובשעה שגורין וזקנים מתענין אומר הקב"ה איני יכול לסבול, שהם הרהיבוני, הם קבלו מלכותי עליהם בסיני ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע ט.
(שם)

שערך כעדר העזים. מה עז זו בזויה י כך היו ישראל בזויין בשטים, כמש"נ וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות וגו'.
(מ"ר)

תוכן העניינים

תורה תמימה על שיר השירים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה