תורה תמימה על שיר השירים· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ב · פסוק יד
יונתי. מהו יונתי קלג, אמר הקב"ה אצלי הם כיונה, מפני שנעשים כיונה תמה ושומעין לי, כמו שנאמר ויאמן העם, אבל אצל אוה"ע הם כחיות קלד.
(מ"ר)
יונתי וגו'. תנא דבי ר' ישמעאל, בשעה שיצאו ישראל ממצרים למה היו דומין, ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לנקיק הסלע ומצאה שם הנחש מקנן, מה עשתה, התחילה צווחת כדי שישמע בעל השובך ויצילה, כך היו ישראל, בשעה שראו את המצרים רודפים אחריהם, לירד לים לא היו יכולין שעדיין לא נקרע, לחזור לא היו יכולין, שכבר הקריב פרעה, מה עשו, התחילו צועקים להקב"ה, ועל אותה שעה אמר הקב"ה יונתי בחגוי הסלע, השמיעיני את קולך, את הקול אין כתיב כאן, אלא את קולך – שכבר שמעתי במצרים.
(שם)
יונתי וגו'. ר' אלעזר פתר קרא בשעה שעמדו ישראל על הים, יונתי בחגוי הסלע, שהיו חבויים בסתרו של ים קלה, הראיני את מראיך, הדא הוא דכתיב התיצבו וראי את ישועת ה', השמיעיני את קולך – זו השירה שנאמר אז ישיר משה, כי קולך ערב – זה השיר, ומראיך נאוה – שהיו ישראל מראים באצבע ואומרים זה אלי ואנוהו.
(שם)
יונתי וגו'. ר' עקיבא פתר קרא בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני, יונתי בחגוי הסלע – שהיו חבויין בסתרו של סיני קלו, הראיני את מראיך – שנאמר וכל העם רואים את הקולות, השמיעיני את קולך זה קול שלפני הדברות, שנאמר כל אשר דבר ה' נעשה, כי קולך ערב – זה קול שלאחר הדברות, שנאמר וישמע ה' את קול דבריכם קלז, ומראך נאוה – שנאמר וירא העם וינועו.
(שם)
יונתי וגו'. רבי יוסי הגלילי פתר קרא במלכיות קלח, יונתי בחגוי הסלע – שחבויין בסתרן של מלכיות, הראיני את מראיך – אלו מעשים טובים, השמיעיני את קולך, זה התלמוד, כי קולך ערב זה התלמוד, ומראך נאוה אלו מעשים טובים קלט.
(שם)
יונתי וגו'. ר' הונא ור' אחא ב"ר חנינא פתרי קרא באהל מועד. יונתי בחגוי הסלע שהיו חבויין בסתר אהל מועד קמ, הראיני את מראיך – כמש"נ (פ' שמיני) ותקהל העדה פתח אהל מועד, השמיעיני את קולך, כמו שנאמר וירא כל העם וירנו, כי קולך ערב – זה השיר קמא ומראך נאוה – כמש"נ (שם) ויקרבו כל העדה, ויעמדו לפני ה' קמב.
(שם)
יונתי וגו'. ר' תנחומא פתר קרא בבית העולמים קמג, יונתי בחגוי הסלע – שהיו חבויין בסתר בית עולמים קמד, הראיני את מראיך, כמש"נ (מלכים א ח׳:א׳) אז יקהל שלמה קמה, השמיעיני את קולך, כמש"נ (ד"ה ב' ה') ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים להשמיע קול אחד, כי קולך ערב, זה השיר, ומראך נאוה אלו הקרבנות, כמש"נ (מלכים א ח׳:ס״ג) ויזבח שלמה את זבח השלמים וגו' קמו.
(שם)
הראיני וגו'. רבי אליהו פתר קרא בעולי רגלים, הראיני את מראיך אלו עולי רגלים שנאמר שלש פעמים בשנה יראה וגו', השמיעיני את קולך – זו קריאת ההלל בנעימה, כי קולך ערב – זה השיר, ומראך נאוה – זה הדוכן קמו.
(מ"ר)
כי קולך ערב. אמר שמואל, קול באשה ערוה, דכתיב כי קולך ערב קמז.
(ברכות כ"ד א')
כי קולך ערב. א"ר חסדא, קול עבה באשה ה"ז מום, שנא' כי קולך ערב קמח.
(כתובות ע"ה א')
כי קולך ערב. שאלו התלמידים את ר' דוסתאי ב"ר ינאי, מפני מה האשה קולה ערב ואין האיש קולו ערב, אמר להו, זו ממקום שנבראה וזה ממקום שנברא קמט.
(נדה ל"א ב')
כי קולך ערב. רבי שילא ור' יוחנן אמרי, מפני מה נתעקרו אמהות, בשביל שהיה הקב"ה מתאוה לשמוע שיחתן, הדא הוא דכתיב כי קולך ערב קנ.
(מ"ר)