אור ברסלב

תורה תמימה על שיר השירים· הרב ברוך הלוי אפשטיין

פרק ב · פסוק יב

פסוק יא

הנצנים נראו. אלו משה ואהרן, אלו הנשיאים, אלו מרדכי וחבורתו, עזרא וחבורתו, אליהו ומלך המשיח ומלכי צדק ומשוח מלחמה קכד.
(שם)

עת הזמיר הגיע. הגיע זמנם של כותים להזמר, של רשעים להשבר, של בבליים להשמד, של מלכות הרשעה להכלות קכה. דבר אחר, עת הזמיר הגיע, הגיע זמנה של ערלה להזמר קכו, הגיע זמנו של ביהמ"ק להבנות בימי עזרא, הגיע זמנם של ישראל להגאל, הגיע זמנה של מלכות שמים להגלות, הגיע זמן של ים סוף להבקע, הגיע זמן שתעשו זמירות להקב"ה, שנאמר עזי וזמרת יה, הגיע זמנה של א"י להחלק קכז.
(שם)

וקול התור נשבע בארצנו. א"ר יוחנן, קול תייר נשמע בארצנו, זה קולו של משה שאמר כה אמר ה' כחצות הלילה, זה קולו של יהושע בשעה שאמר עברו בקרב המחנה. דבר אחר, זה קולו של כורש בשעה שאמר (עזרא א׳:ג׳) מי בכם מכל עמו יהי ה' אלהיו עמו ויעל לירושלים אשר ביהודה, דבר אחר, זה קולו של מלך המשיח המכריז ואומר (ישעיהו נ״ב:ז׳) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר קכח.
(מ"ר)

תוכן העניינים

תורה תמימה על שיר השירים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה