תורה תמימה על שיר השירים· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ב · פסוק ב
כשושנה בין החוחים. רבי יצחק פתר קרא ברבקה, דכתיב רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי (ר"פ תולדות) אביה רמאי ואנשי מקומה רמאין טז והצדקת הזאת יצאה מביניהם, למה היא דומה, לשושנה בין החוחים יז.
(שם)
כשושנה בין החוחים. ר' אליעזר פתר קרא בגאולת מצרים, מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים קשה לבעלה ללקטה, כך היתה קשה לפני הקב"ה גאולתן של ישראל ממצרים, לפי שהיתה מדת הדין מקטרגת עליהם שלא יגאלו יח.
(שם)
כשושנה בין החוחים. רבי חנן דצפורי פתר קרא בגמלות חסדים, בנוהג שבעולם עשרה אנשים נכנסין לבית האבל ואין אחד מהם יכול לפתוח פיו לברך ברכת אבלים ובא אחד וברך, וכן לבית המשתה ואין אחד מהם יכול לברך ברכת חתנים ובא אחד ובירך, וכן לביהכנ"ס ואין אחד מהם יכול לעבור לפני התיבה ובא אחד ועבר, למה כל אחד מאלה דומה – כשושנה בין החוחים.
(שם)
כשושנה בין החוחים. רב הונא פתר קרא [בשעבוד] מלכיות, מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים [רוח צפונית יוצא ומטה אותה כלפי דרום והחוח עוקצה, ורוח דרומית יוצא ומטה אותה כלפי צפון והחוח עוקצה] יט ואע"פ כן לבה מכוון למעלה כ, כך ישראל אע"פ שהן נגבין מסים וארנוניות, אע"פ כן לבם מכוון כלפי אביהם שבשמים, שנאמר (תהילים כ״ה:ט״ו) עיני תמיד אל ה' כא.
(מ"ר)
כשושנה בין החוחים. ר' איבו פתר קרא בגאולת מחר כב, מה השושנה הזאת כשהיא נתונה בין החוחים וקשה לבעלה ללקטה, מהו עושה, מביא אור ושורף חוצה לה ואח"כ לוקטה כג, כך צוה ה' ליעקב סביביו צריו, למחר כשיגיע הקץ, הקב"ה מביא אור ושורף חוצה לה, הדא הוא דכתיב (ישעיהו ל״ג:י״ב) והיו עמים משרפות סיד, מה כתיב בהו (פ' האזינו) ה' בדד ינחנו כד.
(שם)
כשושנה בין החוחים. מה שושנה זו כששרב יוצא עליה היא כמושה, וכשיצא טל היא מפרחת, כך ישראל כל זמן שצלו של עשו קיים כה נראין כמושין בעוה"ז, וכשעבר הצל מרטיבין והולכין, הדא הוא דכתיב (תשע י"ד) אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה כו.
(שם)
כשושנה בין החוחים. מה שושנה זו אינה בטלה לעולם אלא על גב ריחה כך ישראל אין בטלין אלא על גב מצות ומעשים טובים כז.
(שם)
כשושנה בין החוחים. מה שושנה זו אינה אלא לריח כך לא נבראו הצדיקים אלא לגאולתן של ישראל כח.
(שם)
כשושנה בין החוחים. מה שושנה זו עולה על שולחן מלכים תחלה וסוף כט כך ישראל הן הן לעוה"ז הן הן לעוה"ב ל.
(שם)
כשושנה בין החוחים. מה שושנה זו נכרת בין העשבים כך ישראל נכרין בין אומות העולם, שנאמר (ישעיה ס"א) כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'.
(שם)
כשושנה בין החוחים. מה שושנה זו מתוקנת לשבתות ויו"ט לא כך ישראל מתוקנים לגאולה של מחר לב.
(מ"ר)
כשושנה בין החוחים. א"ר ברכיה, אמר הקב"ה לישראל, בני כשהייתם במצרים הייתם דומין לשושנה בין החוחים לג, עכשיו שאתם נכנסין לארץ כנען היו דומין ג"כ לשושנה בין החוחים, תנו דעתכם שלא תעשו כמעשה אלו ואלו, הדא הוא דכתיב (פ' אחרי) כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו לד.
(שם)