אור ברסלב

תורה תמימה על שיר השירים· הרב ברוך הלוי אפשטיין

פרק א · פסוק יג

פסוק יב

צרור המר וגו'. א"ר יהושע בן לוי, מאי דכתיב צרור המור דודי לי בין שדי ילין, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע, אע"פ שמיצר ומימר לי דודי אפילו הכי בין שדי ילין קנז.
(שבת פ"ח ג')

צרור המר וגו'. רבי עזריה בשם ר' יהודה פתר מקרא זה באברהם אבינו, מה המור הזה ראש לכל מיני בשמים קנז כך אברהם ראש לכל הצדיקים, ומה המור הזה אין ריחו מפיח אלא באור כך אברהם לא נודעו מעשיו עד שהושלך לכבשן האש, ומה המור הזה כל מי שלקטו מתמררות ידיו, כך אברהם היה ממרר עצמו ומסגף עצמו ביסורים, בין שדי ילין – שהוא מותאם בין שכינה למלאך, שנאמר וירא וירץ לקראתם, וירא בשכינה וירץ למלאך קנח.
(מ"ר)

צרור המר וגו'. ר' יוחנן פתר קרא בקטרת בית אבטינוס, צרור המור זה אחד מאחד עשר סממנים שנותנין בה, בין שדי ילין – שהיתה מצומצמת בין שני בדי הארון קנט.
(שם)

בין שדי ילין. תניא, ויראו ראשי הבדים (מ"א ח') יכול לא יהיו זזין ממקומן, ת"ל ויאריכו הבדים, יכול יהיו מקורעין בפרכת ויוצאין, ת"ל ולא יראו החוצה, הא כיצד דוחקין ובולטין בפרכת ונראין כשני דדי אשה, שנאמר צרור המור דודי לי בין שדי ילין קס.
(יומא נ"ד א')

תוכן העניינים

תורה תמימה על שיר השירים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה