תורה תמימה על שיר השירים· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק א · פסוק טו
הנך יפה. הנך יפה רעיתי הנך יפה, הנך יפה במצות הנך יפה בגמילות חסדים קעב, הנך יפה במצות עשה הנך יפה במצות לא תעשה קעג, הנך יפה במצות הבית בחלוקת תרומות ומעשרות, הנך יפה במצות השדה בלקט שבחה ופאה ומעשר עני והפקר קעד, הנך יפה בכלאים הנך יפה בסדין בציציתי קעה, הנך יפה בתשובה הנך יפה במעשים טובים, הנך יפה בעוה"ז הנך יפה בעוה"ב קעו.
(שם)
הנך יפה. הנך יפה רעיתי הנך יפה, למה קלסה בלשון כפול – לומר, שאם בקש לו לעשות אומה אחרת יכול [אבל היא אינה יכולה להמירו] קעז.
(שם)
עיניך. עיניך אלו סנהדרין שהם עינים לעדה, הדא הוא דכתיב והיה אם מעיני העדה (פ' ויקרא), ובשם שכל רמ"ח אברים שבאדם אינם הולכים וחוזרים אלא אחר העינים, בך ישראל אין יכולין לעשות דבר חוץ מסנהדרין.
(שם)
עיניך יונים. אמר רבי לוי, מלמד שכל כלה שעיניה כעורות כל גופה צריך בדיקה, ושעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה קעח.
(מ"ר פרשה ד' פסוק א')
עיניך יונים. כיונה, מה יונה תמה אף ישראל תמימים קעט, ומה יונה נאה בהלוכה קפ כך ישראל נאים בהלוכם כשהם עולים לפעמי רגלים קפא.
(שם)
עיניך יונים. כיונה, מה יונה זו מצויינת קפב כך ישראל מצויינים בתגלחת במילה ובציצית.
(שם)
עיניך יונים. כיונה, מה יונה זו צנועה קפג כך ישראל צנועים, ומה יונה זו פושטת צוארה לשחיטה כך ישראל, שנאמר (תהילים מ״ד:כ״ג) כי עליך הורגנו כל היום.
(שם)
עיניך יונים. מה יונה זו מכפרת על העונות קפד כך ישראל מכפרים על האומות, שכל אותן שבעים פרים שמקריבים בחג הוא כנגד שבעים אומות, כדי שלא יצדה העולם מהן קפה.
(שם)
עיניך יונים. כיונה, מה יונה זו משעה שמכרת את בן זוגה שוב אינה ממירה אותו באחר, כך ישראל משעה שהכירו להקב"ה לא המירוהו באחר.
(שם)
עיניך יונים. כיונה, מה יונה זו נכנסת לקנה ומכרת בה קנה ושובכה קפו וגוזליה ואפרוחיה וחלונותיה, כך הן ג' שורות של תלמידי חכמים כשהן יושבין לפניהם כל אחד ואחד מכיר את מקומו קפז.
(שם)
עיניך יונים. כיונה, מה יונה זו אע"פ שאתה נוטל גוזליה מתחתיה אינה מנחת שובכה לעולם, כך ישראל אע"פ שחרב ביהמ"ק לא בטלו שלש רגלים בשנה קפח.
(שם)
עיניך יונים. כיונה, מה יונה זו מחדשת גורן בכל חודש וחודש קפט כך ישראל מחדשין בכל חודש וחודש תורה ומעשים טובים קצ.
(שם)
עיניך יונים. כיונה, מה יונה זו שוגרת רגליות הרבה קצא וחוזרת לשובכה, כך ישראל כתיב בהו (הושע י"ד) יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור, ממצרים זה דור המדבר, מארץ אשור אלו עשרת השבטים, אלו ואלו סופם והושבתים על בתיהם נאם ה'.
(שם)
עיניך יונים. כיונה, מה יונה זו הביאה אורה לעולם בימי נח קצב כך ישראל מביאין אורה לעולם, שנאמר (ישעיה ס') והלכו גוים לאורך.
(מ"ר)
עיניך יונים. רבי אומר, יש מין יונה שמאכילים אותה, וחברותיה מריחות אותה ובאות אצלה לשובכה, כך ישראל בשעה שהזקן יושב ודורש, הרבה גרים מתגיירים אז, הדא הוא דכתיב (ישעיהו כ״ט:כ״ד) בי בראותו ילדיו וגו' וסמיך ליה וידעו תועי רוח ביה קצג.
(שם)