תורה תמימה על שיר השירים· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק א · פסוק ד
משכני וגו'. מהו משכני אחריך נרוצה – אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, על שסלקת שכינתך מתוכנו אחריך נרוצה, שכן כל צרות שבאו עליהן במעשה העגל לא התאבלו, כיון שאמר להם משה (פ' תשא) כי לא אעלה בקרבך, מיד ויתאבלו נה.
(שם)
משכני וגו'. ר' יודן ור' עזריה, ר' יודן אמר, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע, על שנהגת עם שכנותי במדת הדין ועמי במדת רחמים אחריך נרוצה, ור' עזריה אומר, אמרה, ממה שנתת לי ביזת מצרים וסיחן ועוג ול"א מלכים אחריך נרוצה נו.
(שם)
משכני וגו'. אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע, ממה שגרית בי שכני הרעים אחריך נרוצה, משל למלך שכעס על מטרונה וגירה בה שכניה הרעים והתחילה לצעוק אדוני המלך הושיעני נא, כך ישראל, הדא הוא דכתיב (שופטים י׳:י״ב) וצידונים ועמלק ומעון לחצו אתכם ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם נז.
(שם)
משכני וגו', [אל תקרא משכני אלא מסכינני או ממסכיני], אמרה כנס"י לפני הקב"ה, מסכינני [או ממסכיני] אחריך נרוצה, כהא דאמר ר' אחא, כשצריך יהודאה לחרובא עביד תשובה, וכהא דא"ר עקיבא, יאי מסכנותא לברתא דיעקב כערקא סומקא בקדלא דסוסיא חיורא נח.
(שם)
משכני וגו'. [אל תקרא משכני אלא משכינני], אסרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, ממשכון גדול שנטלת ממני אחריך נרוצה, דא"ר יוחנן, מאי דכתיב (נחמיה א׳:ז׳) חבל חבלנו לך, זה חרבן ראשון וחרבן שני שלא נתמשכנו אלא על ידינו נט.
(מ"ר)
משכני וגו'. משכני, אם למקרא – למקרא, אם למשנה – למשנה, אם לתלמוד – לתלמוד, אם לתוספתא – לתוספתא, ואם לאגדתא – לאגדתא ס.
(שם)
הביאני המלך חדריו. על מי נאמר זה, על ר' עקיבא שנכנס לפרדס בשלום ויצא בשלום סא.
(שם)
הביאני המלך חדריו. וכי מניין יבא אליהוא בן ברכאל הבוזי ויגלה לישראל [חדרי רוחות ומטרות] ויחזקאל הנביא חדרי מרכבה אלא הה"ד הביאני המלך חדריו סב.
(שם)
נגילה ונשמחה בך. הרי אלו שנים מעשרה לשונות של שמחה שנקראו ישראל, גילה, שישה, שמחה, רינה, פצחה, צהלה, עלצה, עליזה, חדוה, תרועה סג, ויש מוציאין תרועה ומעיילין דיצה סד.
(שם)
נגילה ונשמחה בך. אומרים ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע, אין לנו חפץ בעולם טוב ממך, הדא הוא, נגילה ונשמחה בך סה.
(שם)
נגילה ונשמחה בך. רבי אבין פתח, (תהילים קי״ח:כ״ד-כ״ה) זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, אין אנו יודעין במה לשמוח אם ביום או בהקב"ה, בא שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך, בך בישועתך, בך בתורתך, בך ביראתך סו.
(שם)
נגילה ונשמחה בך. א"ר יצחק, בך – בכ"ב אותיות שכתבת לנו בתורה סז.
(מ"ר)
נזכירה דודיך מיין. מהו מיין – מיינה של תורה, כגון הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג סח.
(שם)
נזכירה דודיך מיין. דבר אחר מיין – מיין של אבות, מי פעל לפניך כאברהם, מי פעל לפניך כיצחק, מי פעל לפניך כיעקב סט.
(שם)
מישרים אהבוך. אמר משה לפני הקב"ה, רבש"ע, הודיעני הלכה ע, אמר ליה, אחרי רבים להטות [וכל כך למה עא ], כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור, ואומר מישרים אהבוך עב.
(ירושלמי סנהדרין פ"ד ה"ב)
מישרים אהבוך. מה ישרים רחומיך ומה תקיפין רחומיך עג.
(מ"ר)
מישרים אהבוך. א"ר חנין, כתיב (ס"פ וירא) כי יען אשר עשית את הדבר הזה, והא נסיון עשירי היה זה ואתה קורא אותו דבר עד אלא אלו לא קבל עליו הדבר הזה היה מפסיד ומאבד כל הנסיונות הראשונים, הדא – מישרים אהבוך עה.
(שם)