תורה תמימה על קהלת· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק יב · פסוק ג
ביום שיזעו וגו'. ביום שיזועו שומרי הבית – אלו הצלעות יט, והתעותו אנשי החיל – אלו ארכבותיו כ, ר' חייא ב"ר נחמיה אומר אלו זרועותיו כא, ובטלו הטוחנות זו המסס, כי מעטו – אלו השינים כב, וחשכו הרואות בארובות – אלו העינים, רבי חייא ב"ר נחמיה אומר, אלו כנפי הריאה שמשם בת קול יוצאת כג.
(שם)
ביום שיזעו וגו'. ר' יהושע פתר קראי במקדש, ביום שיזועו שומרי הבית – אלו משמרות בהמה ולויה, והתעותו אנשי החיל – אלו הכהנים כד ובטלו הטוחנות אלו משניות נחלות, כגון משנתו של ר׳ עקיבא ושל ר' חייא ושל ר' אושעיא ושל בר קפרא כה, כי מעטו – זה התלמוד שבלול בהם כו, וחשכו הרואות בארובות – אתה מוצא כשגלו ישראל לבבל לא היה אחד יכול לסבור את תלמודו כז.
(שם)